Search Results

שמאנית, משוררת ו"אשת חוכמה" ( Mazatec  Sabia) מסיירה מזאטקה ממחוז אוחאקה אשר בדרום מקסיקו. ידועה בעיקר בזכות טקסי הריפוי אשר הנהיגה בפטריות פסילוסיבין. טקסים פולחניים אלו בחומרים אנתאוגניים תרמו לעניין "מערבי" רב, דבר אשר הוביל לסוג של "עלייה לרגל" המונית בקרב סקרנים מארה"ב ורחבי אירופה. מריה הייתה נצר לשושלת שמאנים מפורסמת, אשר לפי אמונתם, תקשרו עם אלוהים על ידי השימוש באותן פטריות. המפגש של מריה סבינה עם העולם המערבי החל בהכרות עם  גורדון ואסון (בנקאי ואתנומיקולוג חובב). לאחר שהשתתף באחד מטקסיה, החזיר ואסון את נבגי הפטריות בחזרה לפריז, שם ערך אודותם מחקר מקיף. הרכבה הכימי של הפטרייה נלמד לפרטים, דבר שהוביל למיצוי ובידוד החומר הפעיל, הוא הפסילוסיבין, על ידי הכימאי השוויצרי אלברט הופמן ב-1958. סיבות השתתפותו של ואסון בטקסים נתון לביקורת רבה, שכן יש המאמינים כי שיקר למריה סאבינה אודות הסיבות בגינם הוא זקוק לעזרתה (לפי מקורות שונים, ואסון סיפר לה כי בנו נעדר, וכי הוא חושש לבריאותו ולמקום הימצאו). מנקודת מבט ילידית מקומית, המפגש עם ואסון היווה ניצול ציני, קולוניאלי במהותו, של מערכת היחסים עם תרבות שאינה מערבית. לאחר שפרטים אישיים אודותיה נחשפו על ידי ואסון ללא הסכמתה, החלו צעירים מארצות הברית, מדענים ואנשי רוח כאחד, לחפש את מריה סבינה ואת פטריות ה"קסם" במהלך שנות ה-60. קיימות שמועות כי ידוענים רבים, כולל בוב דילן, ג'ון לנון וקית' ריצ'רדס, ביקרו את מריה סבינה לאחר ששמעו כי ברשותה המפתחות לאותה חוויה מסתורית עליה דיווח ואסון. סבינה אף צוטטה באומרה ש"לפני ואסון, איש לא נטל את הילדים (כוונתה לפטריות) בשביל למצוא את אלוהים, אלא רק כאשר היו זקוקים לריפוי". שורשיו של השימוש האנתאוגני בפטריות כפי שבוצע על ידי מריה סבינה מתוארך לתקופה שלפני גילוי אמריקה על ידי אמריקו וויספוצ'י וכריסטופר קולומבוס. לאחר המפגש עם ואסון, טקסים אלו חדרו למערכת הידע המערבי, זאת לאחר שנשמרו במכוון בסוד בתוך תרבות המאזאטק במשך מאות שנים. תשומת הלב הלא רצויה שינתה לחלוטין את הדינמיקה החברתית בקהילת זו ואיימה על עתיד טקסיה המסורתיים. הקהילה האשימה את סבינה ולכך היו תוצאות קשות ועצובות ביותר. מריה סבינה נודתה, ביתה נשרף ובנה נרצח. היא מתה כתוצאה ממחלה קשה בעוני רב. בדיעבד, מריה סבינה זוכה לאהדה וכבוד רב, אך שמה גם מנוצל למטרות מסחריות.  מקורות Krippner, S., & Winkelman, M. (1983). Maria Sabina: wise lady of the mushrooms.  Journal of psychoactive drugs ,  15 (3), 225-228. ‏ Munn, H. (2003). The uniqueness of María Sabina.  María Sabina: Selections ,  140 , 163.‏

פסיכיאטר אנגלי אשר מירב פועלו התרחש בארה"ב ובקנדה. ידוע במיוחד כממציא המונח "פסיכדלי", כסמכות הרפואית אשר השגיחה על אלדוס האקסלי עת נטל מסקלין ("ניסוי אישי" אשר הסתכם בכתיבת הספר "דלתות התודעה – גן דן וגיהינום") וממחקריו בפוטנציאל הטיפולי של חומרים משני תודעה. בזמן שחקר את השפעת החומרים הפסיכדליים בבית החולים סנט ג'ורג' באנגליה,  הבחין שהן מייצרות השפעות הדומות לתסמיני הסכיזופרניה, ומכך השתכנע שהמחלה נגרמת מחוסר איזון כימי במוח. לאור חוסר התלהבות מרעיון זה אצל עמיתיו האנגלים, עזב אוסמונד לקנדה, שם רעיונותיו זכו לאהדה רבה (רעיון זה כי חומרים פסיכדלים "מחקים" את הדפוס הסכיזופרני זכה מאוחר יותר לשם "מחקי פסיכוזה" - Psychotomimetic). אוסמונד רכש שם מכובד עד כדי כך שבשנת 1955 פנה אליו כריסטופר מייו, פוליטיקאי ממפלגת הלייבור הבריטית, על מנת שזה ידריך אותו בעת נטילת מסקלין ("טריפ" זה צולם ופורסם על ידי רשת ה-BBC). אוסמונד ידוע במיוחד בניסיונו לטפל בסובלים מאלכוהוליסטים באמצעות LSD, טיפול אשר טען כי השיג שיעור הצלחה של 50%.  אוסמונד הבחין שחלק מהסובלים מהתמכרות זו הצליחו להיגמל רק לאחר אפיזודה של "דליריום טרמנס" (התפרצות מהירה של בלבול הנגרמת בדרך כלל על ידי תהליך הגמילה), וניסה לשחזר מצב זה בחולים על ידי מתן מינונים גבוהים של LSD. לימים נודע סוג התערבות זו כ"מודל הטיפול הפסיכדלי", אשר עמד בניגוד ל"מודל הפסיכוליטי" אשר דגל במתן מינונים נמוכים של החומר הפעיל על מנת לסייע בשחרור חומרים מנטאליים מהתת-מודע בהתאם למודל הפסיכודינמי-פסיכואנליטי (אחד ממטופליו של אוסמונד בתקופה זו היה, בוב סמית, מייסד "אלכוהוליסטים אנונימיים"). מקורות Bisbee, C. C., Bisbee, P., Dyck, E., & Patrick, S. S. J. S. S. (Eds.). (2018).  Psychedelic Prophets: The Letters of Aldous Huxley and Humphry Osmond  (Vol. 48). McGill-Queen's Press-MQUP. ‏ Aaronson, B. S., & Osmond, H. (Eds.). (1970).  Psychedelics: the uses and implications of hallucinogenic drugs . Garden City, New York: Doubleday.‏

פסיכולוג גרמני-אמריקאי, סופר וחוקר, אשר לקח חלק מרכזי במחקר הפסיכדלי אשר התנהל באוניברסיטת הרווארד בתחילת שנות ה-60. מטצנר שיתף פעולה עם טימותי לירי, ריצ'רד אלפרט (לימים נקרא ראם דאס) וחוקרים ואקדמאיים רבים אשר עצבו את השיח המחקרי המוביל בתקופה זו. בהקשר זה, מטצנר ידוע כאחד משלושת הכותבים של "החוויה הפסיכדלית", אחד המדריכים הראשונים בעולם לניווט החוויה הפסיכדלית, המבוסס על "ספר החיים והמתים הטיבטי". מטצנר היה גם משורר וזמר-יוצר והפיק שני אלבומים ("Spirit Soundings", עם מוזיקה מאת קיט ווקר) ו-"Bardo Blues"). ספריו כוללים בין היתר שני אוספים ערוכים על המדע והפנומנולוגיה של איוואסקה, פטריות פסילוסיבין, ואוסף של דיווחים על חוויות MDMA. בנוסף, כתב את ההקדמה ל"דרך שער הלב: חשבונות של התנסויות עם MDMA וחומרים אמפתוגניים אחרים". מעבר להתמחות בחומרים פסיכדלים, מטצנר חקר היבטים תודעתיים נוספים כפי שבאים לידי ביטוי ביוגה, מדיטציה ושמאניזם במשך למעלה מ-50 שנות פעילותו. לקראת סוף חייו המקצועיים, שימש מטצנר כפסיכותרפיסט, ופרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה במכון קליפורניה ללימודים אינטגרליים בסן פרנסיסקו, שם היה בעבר הדיקן האקדמי וסגן הנשיא האקדמי. מקורות Metzner, R. (1998). Hallucinogenic drugs and plants in psychotherapy and shamanism.  Journal of psychoactive drugs ,  30 (4), 333-341. ‏ Metzner, R. (1999).  Green psychology: Transforming our relationship to the earth . Simon and Schuster. ‏ Metzner, R. (1989). States of consciousness and transpersonal psychology. In  Existential-phenomenological perspectives in psychology: Exploring the breadth of human experience  (pp. 329-338). Boston, MA: Springer US.‏

אנתרופולוגית ופעילה במערך השימור של צמחיים בעלי רכיבים פסיכדליים, בעיקר עבור קקטוס הפיוטה. עבודתה מוכוונת שימור של מסורות תרבותיות אשר השתמשו זה מאות בשנים בחומריים פסיכדליים טבעיים, בעיקר באזורי צפון אמריקה. מחקרה מעמיק בעיקר בנקודת המבט לפיה לאותם צמחים תפקיד דתי מקודש, אותם הם ממלאים בסביבתם האקולוגית. לדוון קול בולט במאבק בני השבטים לאחריות אודות מאמצי השימור של אותם צמחים. https://chacruna.net/author/dawn-davis/

קלינאית, מדענית, יזמית וקול בולט להגברת הנגישות של מטופלים לסיוע הנתמך חומרים פסיכדליים. החוויות האישיות של ד"ר מליבסקאיה עם מגבלות הטיפול המסורתי הובילו אותה לייסד את Compass Pathways לצד בעלה, ג'ורג' גולדסמית', בשנת 2016. החברה הפכה למובילה בתחום פיתוח תרופות פסיכדליות, עם התמקדות נוכחית בחקירת טיפול מבוסס פסילוסיבין עבור המתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול, PTSD ואנורקסיה. עבודתה של ד"ר מליבסקאיה ב-Compass Pathways    מייצגת צעד משמעותי בשילוב טיפולים פסיכדליים כחלק אינטגרלי במערכות בריאות הנפש. חברת    Compass   Pathway  בולטת במיוחד שכן היא החברה "הפסיכדלית" הראשונה שנסחרה בבורסה בארה"ב.

אמנדה פילדינג נחשבת לאחת הדמויות הבולטות והמובילות בתנועה הפסיכדלית, וככוח מניע למחקר אודות השימוש הטיפולי בחומרים מרחיבי תודעה. תרומתה לתנועה באה לידי ביטוי גם בעבודת הסברה משמעותית סביב רפורמות בין לאומיות הנוגעות למדיניות השימוש בחומרים אלו. כחלק בלתי נפרד מעבודת הסברתה, הקימה פילדינג ב-1996 (בשיתוף בנה, קוסמו פילדינג) את קרן בקלי (Beckly foundation) הפועלת לגשר על הפער בין מחקר מדעי לרפורמה במדיניות הסמים. מאמצי ההסברה והמחקר שלה היו חלק בלתי נפרד בסלילת הדרך להפיכתן של תרופות פסיכדליות לתרופות מאושרות על פי חוק. קרן בקלי מתמחה בעיקר במחקר אודות חומרים פסיכדליים קלסיים, אך כוללת גם מחקר בחומרים שהקהילה המדעית עדיין מהססת לחקור דוגמת 5-meo-DMT , אייבוגן (Ibogain) וחומרים נוספים. https://www.beckleyfoundation.org/

נוירו-פסיכו-פרמקולוג אנגלי, מייסד ויושב ראש "Drug Science", ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לספק מידע עצמאי ומבוסס ראיות אודות השפעותיהם של חומרים משני תודעה. הוא מהווה קול בולט בתחום הפרמקולוגיה הפסיכדלית, ושתף פעיל כפסיכיאטר ופרופסור באימפריאל קולג' לונדון, אחד ממרכזי המחקר הפסיכדלי המובילים בעולם. מחקריו וכתביו, אשר כוללים למעלה ל-500 מאמרים מחקריים, שמונה דוחות ממשלתיים ו-36 ספרים, מעמידים במבחן תפיסות "מסורתיות" בדבר השפעתם ונזקיהם של סמים וחומרים משני תודעה, ומהווים עמוד תווך מרכזי למחקר פסיכדלי בין לאומי שוטף. Erritzoe, D., Timmermann, C., Godfrey, K., Castro-Rodrigues, P., Peill, J., Carhart-Harris, R. L., ... & Wall, M. B. (2024). Exploring mechanisms of psychedelic action using neuroimaging.  Nature Mental Health ,  2 (2), 141-153. ‏ Nutt, D., King, L. A., Saulsbury, W., & Blakemore, C. (2007). Development of a rational scale to assess the harm of drugs of potential misuse.  the Lancet ,  369 (9566), 1047-1053.‏

פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס Johns Hopkins) University). שם מונה לאחרונה לראש המרכז לחקר התודעה והפסיכדליה, אחד מהמרכזים הגדולים והנחשבים בעולם, זאת לאחר פטירתו של פרופ' רונלד גריפיט'. לפרדריק בארט יותר מעשור של מחקר פורץ דרך בתחום הטיפול הפסיכדלי, בעיקר בתחום המנגנונים הנוירוביולוגים להם השפעה קלינית מטיבה. בנוסף, מחקרו כולל את ההיבטים האתיים של הטיפול הפסיכדלי, גיבוש פרוטוקולים ומבט מתכלל אודות גורמי הסיכון שבפרקטיקה זו.  Nikolaidis, A., Lancelotta, R., Gukasyan, N., Griffiths, R. R., Barrett, F. S., & Davis, A. K. (2023). Subtypes of the psychedelic experience have reproducible and predictable effects on depression and anxiety symptoms.  Journal of affective disorders ,  324 , 239-249.‏

פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי המוח בבית החולים "הר סיני" (Mount Sinai School of Medicine) אשר בניו יורק. פרופ' יהודה מתמחה במחקר בנפגעי טראומה, טראומה בין-דורית ומצבי דחק קיצוניים, וכמו כן מובילה בשנים האחרונות מספר רב של מחקרים מטעם ארגון MAPS אודות פסיכותרפיה הנתמכת ב-MDMA עבור חיילים משוחררים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD). בשנת 2020 הקימה פרופ' יהודה את המרכז לפסיכותרפיה פסיכדלית וחקר טראומה בבית החולים הר סיני וכיום משמשת כמנהלתו. מטרתה להנגיש טיפולים טרנספורמטיביים עבור אלו הסובלים ממחסור בטיפול חלופי יעיל, כולל חיילים משוחררים וקבוצות מוחלשות אחרות. Zaretsky, T. G., Jagodnik, K. M., Barsic, R., Antonio, J. H., Bonanno, P. A., MacLeod, C., ... & Yehuda, R. (2024). The Psychedelic Future of Post-Traumatic Stress Disorder Treatment.  Current neuropharmacology ,  22 (4), 636-735.‏

חוקר מוח ואחד השחקינים  הבולטים ביותר בתחום המחקר הפסיכדלי העכשווי. ב-2019 נמנה מבין מקימי המעבדה הפסיכדלית של אוניברסיטת אימפריאל קולג' אשר בלונדון (  Centre for Psychedelic Research at Imperial College London ) , וכיום משמש כפרופסור לנוירולוגיה הפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו (University of California, San Francisco). קרהרט הריס חתום על מעל ל-100 מאמרים מדעיים אודות הנוירוביולוגיה של סמים פסיכדליים והשימוש הקליני בהם במגוון מצבים נפשיים, המהווים עמוד תווך מרכזי בקידום ההבנה אודות התמורות במבנה ותפקוד מערכת העצבים המרכזית לאחר נטילת חומרים פסיכדליים. מחקריו מהווים את הבסיס לכמה מהתאוריות המובילות כיום בתחום המדעים הפסיכדליים וכוללים את תאוריית "הרפיית האמונות תחת חומרים פסיכדלים” (REBUS Model), "תיעול, נוירופלסטיות ופסיכופתולוגיות והמוח האנטרופי תחת חומרים פסיכדלים (The entropic brain: a theory of conscious states informed by neuroimaging research with psychedelic drugs). מקורות Carhart-Harris, R. L., Chandaria, S., Erritzoe, D. E., Gazzaley, A., Girn, M., Kettner, H., ... & Friston, K. J. (2023). Canalization and plasticity in psychopathology.  Neuropharmacology ,  226 , 109398. ‏ Villiger, D., & Trachsel, M. (2023). With great power comes great vulnerability: an ethical analysis of psychedelics’ therapeutic mechanisms proposed by the REBUS hypothesis.  Journal of Medical Ethics ,  49 (12), 826-832. ‏ Herzog, R., Mediano, P. A., Rosas, F. E., Lodder, P., Carhart-Harris, R., Perl, Y. S., ... & Cofre, R. (2023). A whole-brain model of the neural entropy increase elicited by psychedelic drugs.  Scientific reports ,  13 (1), 6244.‏

פסיכיאטר אמריקאי מאוניברסיטת "ניו מקסיקו לרפואה". ב-1990, היה הראשון לקבל רישיון לבצע ניסויים בהשפעותיו של DMT, זאת לאחר שהממשל אמריקאי אסר לחלוטין מחקר בחומרים פסיכדליים בבני אדם בתחילת שנות ה-70. במהלך חמשת השנים הראשונות של המחקר, סטראסמן בחן את השפעות החומר על כ-60 מתנדבים אשר צרכו ביחד למעלה מ-400 מנות של DMT. סטראסמן, בו רואים רבים את החוקר הראשון של "הרנסאנס הפסיכדלי", הוא מחברו של הספר, "DMT - מולקולות הרוח" ( DMT: The Spirit Molecule ) המסכם את מחקרו האקדמי ב-DMT ונחשב כפורץ דרך בהקשר לתובנות אודות חומר ספציפי זה. שם הספר נגזר מההשפעה הפנומנולוגית הייחודית של החומר, אשר לו מאפיינים הנחשבים כמיסטיים כגון חוויתם של חזיונות, מפגש עם "ישויות", ניתוק התודעה מהגוף והסקת תובנות מעמיקות להן משמעות אישית על האופן בו מתנהג היקום. אחד מאפיקי המחקר העיקריים של סטראסמן הוא הקשר שבין DMT וחווית סף מוות (Near Death Experience – NDE). סטראסמן הציע כי בזמן שהאדם מתקרב לנקודת המוות, גופו משחרר כמות רבה יחסית של DMT, הסבר שיכול לפרש את החוויה האינטנסיבית של אותם אינדיבידואלים שחוו חוויה זו. יחד עם זאת, לא קיימות כיום הוכחות הקושרות בין חוויות תודעה בלתי רגילות (שאינן קשורות לנטילה של חומרים פסיכדליים) לבין עלייה ברמות ה-DMT שמקורו בגוף האדם.  מקורות Strassman, R. J., Qualls, C. R., & Berg, L. M. (1996). Differential tolerance to biological and subjective effects of four closely spaced doses of N, N-dimethyltryptamine in humans.  Biological psychiatry ,  39 (9), 784-795. ‏ Strassman, R. (2000).  DMT: The spirit molecule: A doctor's revolutionary research into the biology of near-death and mystical experiences . Simon and Schuster.‏

אתנו-בוטניסט אמריקאי, מיסטיקן ואחד הקולות החשובים לשימוש חקירתי של חומרים פסיכדליים שמקורם ברכיבים טבעיים. מקנה היה אחד המוחות הפוריים והיצירתיים ביותר בעולם חקר החוויה הפסיכדלית, אך הרבה לכתוב במגוון נושאים רלוונטיים אחרים הכוללים שמאניזם, מטה-פיזיקה, כימיה, פסיכדליה וטכנולוגיה, ועל מקורת התודעה האנושית. מקנה, כרבים מחוקרי התופעות הפסיכדליות, הושפע רבות מכתביו של אלדוס האקסלי, ובמיוחד מספרו "דלתות התודעה – גן עדן והגהינום". מקנה האמין כי בעזרת חומרים משני תודעה טבעיים, בייחוד פסילוסיבין ו-DMT, ניתנת לאדם היכולת להיות במגע עם "הלוגוס" אותו הגדיר כ"מקור ידע אלוהי ואוניברסלי". דרך המגע עם מקור זה, יכול האדם לחקור את מסתורי היקום, לצאת מגובלות עצמו ולהתחבר מחדש למערכת יחסים הרמונית עם הטבע. מקנה האמין כי על מנת להתחבר למקורות ידע עליונים, יש צורך בצריכת מנות גדולות, "Hero Doses", מהחומר הפעיל, זאת על בטן ריקה, בחשיכה ובעיניים עצומות. הוא האמין שרק דרך "הבסה" של התודעה על ידי החומר הפעיל ניתן להיכנס למצב בו ניתן "לקבל ולפרש בבהירות" את אותם מסרים עליונים. מקנה הביע דעות נחרצות כנגד הדת הממוסדת, ובעיקר כלפי הנצרות. הוא הטיף לחזרה לשמאניזם, הפרדיגמה הספיריטואלית הרחבה ביותר בעיניו. בספרו Archaic Revival, הדגיש כי שמאניזם הן אחת הדרכים בהן תתאושש התרבות המערבית מהמשבר היסודי בו שרויה. לפיו, ממש כשם שהגוף מייצר נוגדנים על מנת להילחם במחלה כזו או אחרת, כך בתרבות המערבית מתעוררים "נוגדנים", ביניהם עלייתו ההדרגתית של השמאניזם, שתפקידם לעורר את עולם הערכים הקדומים ולהלבישם בהתאם לאורך החיים המודרני.   מקנה היה גם מבין התומכים והתורמים המרכזיים לתאוריית ה- “Stoned Ape”, לפיה ההתפתחות המהירה של המח האנושי והיכולות הקוגניטיביות הנגזרות מכך היא צריכת פסילוסיבין על ידי אבותינו הקדמונים לפני כ-2 מיליון שנה לערך. תאוריה זו מתכתבת עם ממצאים נוירוביולוגים עכשוויים לפיהם לצריכת חומרים משני תודעה השפעה ישירה על גדילה, מיצוב והגברת החיבוריות שבין רשתות נוירונים. תאוריה זו, כמו רעיונותיו האחרים של טרנס מקנה, זוכים ליחס אמביוולנטי מצד קהילות שונות, ונחשבים בעיני רבים כפסאודו-מדע. יחד עם זאת, אין לבטל את השפעתו העצומה של טרנס מקנה לעולם המדע, התרבות והחברה בכלל, ועבור חוקרי עולם הפסיכדליה בפרט.  מקורות McKenna, T. (1991). The archaic revival.  San Francisco: HarperSanFrancisco . ‏ McKenna, T. K. (1993). The invisible landscape: Mind, hallucinogens, and the I Ching. ‏ McKenna, T. (2010).  Food of the gods: The search for the original tree of knowledge . Random House.‏