Search Results

המהפכה הקוגניטיבית בפסיכולוגיה נתמכה על יסודות מחקריים קודמים, בעיקר מענפי הפסיכולוגיה ההתנהגותית, והיוותה שינוי כיוון משמעותי מהגישה הפסיכואנליטית. השיטה הקוגניטיבית התנהגותית, אשר נוסחה תחילה על ידי הפסיכיאטר אהרון בק (Aaron Beck), קראה תיגר על מספר אמונות ופרקטיקות טיפוליות דוגמת חשיבותם של קונפליקטים מיניים מוקדמים, זיכרונות משלב הלידה והדינאמיקה המכאנית של הנפש. בק החליף את האחרונים במושגים אחרים, הניתנים כביכול לבחינה אמפירית, הכוללים מתן דגש לתהליכים מחשבתיים כגון אמונות, הערכות וציפיות, והשפעתם על עולם הרגש וההתנהגות. יש המאמינים כי יסודות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נעים בטבעיות עם רפרטואר החוויה הפסיכדלית, זאת בהתאם לכמה מודלים מרכזיים המבוססים על התפיסה כי המוח משמש כפילטר המעבד חומרים מנטאליים לפי משקל חשיבותם ההישרדותי. סינון של אמונות ותפיסות בהתאם לתאוריית "הרפיית האמונות תחת חומרים פסיכדליים", וסינון של מידע חושי לפי תאוריית "שער התלמוס". השינוי הנוירוביולוגי המתרחש בעת החוויה הפסיכדלית מתורגם להחלשת נוקשות הסינון, ולפוטנציאל הצפה של חומר מנטאלי חדש שבכוחו לעדכן את המודלים הקוגניטיביים התנהגותיים הקיימים. כך מתאפשרת הטלת ספק בהליכי המחשבה וההתנהגות אשר אינם משרתים נאמנה את המטופל התורמים לאתגרים הנפשיים איתם מתמודד. את היסודות היישומיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ניתן לשלב בשלב ההכנה והאינטגרציה של ההתערבות הפסיכדלית. שלב ההכנה יכלול כעת גם מיפוי של התבנית הקוגניטיבית וההתנהגותית של המטופל. שלב האינטגרציה יכלול בתוכו התעמקות ביסודות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כגון גמישותם החדשה של מחשבות אוטומטיות שליליות, חוקי הבסיס ואמונות הליבה. תיווצר ההזדמנות לעסוק בקשת הרגשות החדשה שכעת אפשרית לאור הגמשתם של מאפייני החשיבה, ושקילה מחדש של תבניות התנהגות הנשענות על אותם שינויים רגשיים וחשיבתיים. מקורות Yaden, D. B., Earp, D., Graziosi, M., Friedman-Wheeler, D., Luoma, J. B., & Johnson, M. W. (2022). Psychedelics and psychotherapy: cognitive-behavioral approaches as default.  Frontiers in psychology ,  13 , 873279. ‏ Wolff, M., Evens, R., Mertens, L. J., Koslowski, M., Betzler, F., Gründer, G., & Jungaberle, H. (2020). Learning to let go: a cognitive-behavioral model of how psychedelic therapy promotes acceptance.  Frontiers in psychiatry ,  11 , 5.‏

לאחר תהליך ההכנה, רוב המחקרים הקליניים בחומרים פסיכדלים כוללים מפגש אחד עד שלושה במסגרתו הנבדק נוטל את החומר הפסיכדלי הפעיל. מספר המפגשים, המינון והחומר הספציפי בהתאם לכל שאלת מחקר, בהתבסס על מגוון משתנים הכוללים בין היתר את סוג הנבדקים (בעלי ניסיון או ללא בעלי ניסיון קודם, נבדקים "בריאים" למול נבדקים המתמודדים עם אתגרים נפשיים, וכו'), סוג האתגר הנפשי (דיכאון, התמכרויות,  הפרעות אכילה, PTSD וכו'), המרווח בין מפגשי הנטילה ומשתנים נוספים. רובו של המחקר העכשווי מתבצע לפי המודל הפסיכדלי, לפיו מנגנון השינוי הוא החוויה הפסיכדלית עצמה, מאפיינה הקוגניטיביים והרגשיים, והתהליכים הנוירופיזיולוגיים שבתשתיתה (למידה חדשה המתאפשרת משינויים מוחיים ברמת התפקוד והמבנה – "נוירופלסטיות מוחית"), זאת בשילוב תמיכה פסיכולוגית לא מכוונת    (מאנגלית, non-directive psychological support). מחקרים וטיפולים מוקדמים יותר כללו שלבי נטילה שונים במקצת. דוגמא לכך ניתן לראות בטיפול הפסיכוליטי, במסגרתו נוטל הנבדק/מטופל מינון נמוך מהחומר הפסיכדלי למען ביסוס ותמיכה בתהליכים נפשיים "דינאמיים" (שחרור חומר בלתי מודע, ריכוך הגנות פסיכולוגיות, ביסוסו של קטרזיס וכו'). שלב הנטילה במחקר המודרני כולל ליווי של מטפל או זוג מטפלים לאורך שעות הפעולה של החומרים השונים (לפעמים מדובר לתהליך שיכול לקחת גם למעלה מ-8 שעות). במסגרת השלב מוכוון הנבדק להתבוננות פנימית, לגיבוש עמדה לא שיפוטית, התמסרות למנעד הרגשי ועמדה "מאפשרת" בלתי מתנגדת לתכנים הצפים. לשם כך, רוב המחקרים מספקים לנבדקים אוזניות מהן עולה מוזיקה בעלת גוון רגשי, כיסוי עיניים, תפאורה נעימה וכמובן, מעקב צמוד של אנשי מקצוע למען פיקוח אחר המצב הגופני. לאחר שלבי הנטילה, הנבדקים מתחילים את השלב האחרון במחקר/בטיפול, שלב המכונה "אינטגרציה". מקורות Andersen, K. A., Carhart‐Harris, R., Nutt, D. J., & Erritzoe, D. (2021). Therapeutic effects of classic serotonergic psychedelics: A systematic review of modern‐era clinical studies.  Acta Psychiatrica Scandinavica ,  143 (2), 101-118. ‏ Bender, D., & Hellerstein, D. J. (2022). Assessing the risk–benefit profile of classical psychedelics: A clinical review of second-wave psychedelic research.  Psychopharmacology , 1-26.‏

מודל נוסף הרואה במוח האנושי כפילטר של מידע מנטאלי. לפי המודל, צבר תאי מוח מרכזי העונה לשם "תלמוס" משמש כסוג של "סלקטור" למידע חושי (כלומר, ממש כמו סלקטור במועדון, התלמוס בורר מידע לפי מידת הרלוונטיות ההישרדותית הטמונה בו). כאשר צורכים חומרים פסיכדלים מהמשפחה הקלאסית, מתרחש "שיבוש" בפעילותו הסדירה, דבר הבא לידי ביטוי בהצפה של מידע חושי, עיוותים תפיסתיים ושינויים קוגניטיביים ורגשיים האופייניים לחוויה הפסיכדלית. מבחינת הפעילות המוחית, השיבוש בפעילותו של התלמוס מתרחש על ידי עוררות של אזורים בקליפת המוח (בעיקר של אזורים הכוללים את קליפת הקודקוד האחורית    וקליפת המוח הקדם מצחית), אשר בתורם מעוררים את פעילותם של אזורים "עמוקים יותר", בעיקר את פעילותו של אזור הנקרא הסטריאטום (Striatum) וכפי שהוזכר, התלמוס. בשלב זה, הסטריאטום (בעיקר חלקו האמצעי) מעכב את פעילותו של צבר תאי מוח נוסף העונה לשם "פלידום" (Pallidum), אשר בתורו אחראי להנמכת העכבות אודות פעילות התלמוס. פעילותו כעת, הבלתי מרוסנת של התלמוס היא למעשה המנגנון מאחורי הצפתה של קליפת המוח במידע חושי. מחקרים עדכניים מצביעים על פעילותו של חלק ספציפי של התלמוס, המכונה ה"גרעין התלמי הרטיקולרי" (the reticular nucleus) עליו ריכוז גבוהה של קולטנים מסוג סרוטונין מסוג 2A. גרעין זה, תחת תפקוד רגיל ללא חומרים פסיכדליים, משחק תפקיד חשוב בסנכרון הפעילות המוחית (הבאה לידי ביטוי בגלי מוח מסוג גאמא). השיבוש תחת חומרים פסיכדליים יכול על כן להוות הסבר משכנע לפעילות "מבולגנת" או "א-סינכרונית" של גלי מוח נמוכים, הקשורים לפי חוקרים מסוימים לשיבוש תבניות קוגניטיביות (ראו גלי אלפא להסבר נוסף). מקורות Onofrj, M., Russo, M., Delli Pizzi, S., De Gregorio, D., Inserra, A., Gobbi, G., & Sensi, S. L. (2023). The central role of the Thalamus in psychosis, lessons from neurodegenerative diseases and psychedelics.  Translational Psychiatry ,  13 (1), 384. ‏ Gaddis, A., Lidstone, D. E., Nebel, M. B., Griffiths, R. R., Mostofsky, S. H., Mejia, A. F., & Barrett, F. S. (2022). Psilocybin induces spatially constrained alterations in thalamic functional organizaton and connectivity.  Neuroimage ,  260 , 119434.‏

המודל מבליט את חשיבותו של אזור מוחי יוצא דופן העונה לשם קלאוסטרום  (מיוונית – "לסגור"). מנקודת מבט נוירוביולוגית, מדובר ברצועה דקה של נוירונים הממוקמת ב"מוח הגדול", אזור הכולל את קליפת המוח, גרעיני הבסיס והמערכת הלימבית. חשיבותו למחקר הפסיכדלי טמון בכך שאזור זה עמוס בקולטני סרוטונין מסוג 2A   ומקיים קשרים רבים עם אזורים מוחיים מגוונים ביניהם אזורים אסוציאטיביים (מתקדמים מבחינה התפתחותית ואבולוציונית) ואזורים "עמוקים" יותר (מוקדמים מבחינה התפתחותית ואבולוציונית) הכוללים את האמיגדלה, התלמוס וההיפוקמפוס. מחקרים עדכניים מראים כי אזור זה בעל חשיבות מרכזית בתמיכה ובתפקוד של רשתות עצביות האחראיות לפעילות מחשבתית מורכבת (ביניהן "רשת ברירת החדל", הרשת "הקדמית-קודקודית" ואחרות) , ולכן לפעמים הוא מכונה כ"מייצב" פעילות מוחית. לפי המודל, צריכת חומרים פסיכדלים מהמשפחה הקלאסית משבשת מעגל מוחי בו הקלאוסטרום משחק תפקיד מרכזי, כך ששיבוש זה מתורגם לבסוף לאוסף רחב של תופעות פנומנולוגיות אותן אנו משייכים לחוויה הפסיכדלית. מבחינה נוירוביולוגית, אותו שיבוש מתרחש במעגל מוחי הכולל את הקלאוסטרום, אזורים השייכים לקליפת המוח הקדם מצחית (Pre-Frontal Cortex), קליפת המוח הקודקודית אחורית (Posterior-Parietal Cortex) ואזורי חישה (Sensory Cortex), בעיקר על ידי שחרור מוליך עצבי העונה לשם "גלוטמט". בנוסף, אזור זה עשיר בקולטנים אופיאטים (בהכללה, מוליכים עצביים המעורבים בשיכוך כאבים), דבר אשר יכול להסביר את חשיבות אזור זה בהבנת פעילותם של חומרים פסיכדלים א-טיפוסיים דוגמת סלוינורין A.  מקורות Doss, M. K., Madden, M. B., Gaddis, A., Nebel, M. B., Griffiths, R. R., Mathur, B. N., & Barrett, F. S. (2022). Models of psychedelic drug action: modulation of cortical-subcortical circuits.  Brain ,  145 (2), 441-456. ‏ van Elk, M., & Yaden, D. B. (2022). Pharmacological, neural, and psychological mechanisms underlying psychedelics: A critical review.  Neuroscience & Biobehavioral Reviews ,  140 , 104793. ‏ Kwan, A. C., Olson, D. E., Preller, K. H., & Roth, B. L. (2022). The neural basis of psychedelic action.  Nature Neuroscience ,  25 (11), 1407-1419.‏

תאוריה השייכת לענף מדעי המוח החישוביים (Computational Neuroscience), לפיה הפעילות המוחית הינה תוצר של מודלים שמטרתם שימור והגברת יכולת ההישרדות של הפרט. היא רואה את התוצר המנטאלי (קוגניטיבי, רגשי וחושי) כפועל יוצא של עקרון האנרגיה החופשית. המוח הינו איבר אקטיבי, "המעניק" עבור האורגניזם מודלים סטטיסטים אשר מסבירים בזמן אמת אך גם מנבאים את התנהגות הסביבה הפנימית והחיצונית. מודלים מדויקים משמרים את יכולת ההישרדות, ואילו מודלים שאינם מדויקים עוברים עדכון. פעילות אקטיבית זו מכפיפה את פרט תחת הקטגוריה של "מערכת המארגנת את עצמה" ("Self-Organising Systems") על ידי התנגדות "לאנטרופיה", הנטייה להתמוססות הגבולות המפרידים ביננו לבין הסביבה (לצורך שימור הנפרדות מהסביבה, על הגוף להתנגד לתהליכי "פירוק" על ידי פעולות אקטיביות כגון אכילה, שתייה, וויסות טמפרטורה וכו'. התנגדות זו לאנטרופיה מחייבת השקעת אנרגיה לטובת שמירת האיזון בין הסביבה החיצונית לזו הפנימית). למען שימור הנפרדות, או במילים אחרות, שימור החיים, המוח תפקידו לפקח על כלל המערכות החיוניות לשם מטרה זו. לשם כך הוא מייצר מודלי חיזוי, אמונות והשערות שתפקידם לספק וודאות אודות המציאות המשתנה בחוץ. בהינתן וודאות רבה ניתן לגזור התנהגות השומרת עלינו מגורמי סיכון ומקרבת אותנו לגורמי ביטחון. הדבר תקף גם עבור הסביבה הפיזית (למשל, מודל החוזה כיצד עצמים כגון גופים בעלי מסה דוגמת מכוניות או אוטובוסים מתנהגים במרחב) אך גם עבור הסביבה הרגשית (למשל, מודל חיזוי אודות האם ניתן להעניק אמון בסובייקט עת אנו חווים מצוקה רגשית). כאשר המודלים אינם משקפים נאמנה את הסיבה,  מתרחשת "טעות בניבוי" או במילים אחרות, גדלה מידת "האנרגיה החופשית". האנרגיה החופשית משולה אם כך למידת חוסר הסדר או חוסר וודאות במערכת, שכן, היא תולדה של חוסר התאמה בין הציפייה לבין המציאות בשטח. חוסר התאמה זה מעלה תגובות הפיזיולוגיות מתאימות (למשל חרדה) אשר מסמנות למערכות הגוף שיש לבחון מחדש את המודל. בחינה זו תסתיים או  בלמידה חדשה (עדכון ושינוי המודל עצמו), או על ידי הסקה אקטיבית (Active inference - חיפוש אחר מציאות שתתאים למודל או על ידי שינוי המציאות כך שתתאים למודל) ללא שינוי המודל עצמו. צריכת חומרים פסיכדליים קלאסיים מעלה את אקראיות הפעילות המוחית באזורי מוח בהן מקודדים אותם המודלים, ובכך מייצרת חוסר סדר ואקראיות רבה (בכך ניתן לראות את החוויה הפסיכדלית כתוצר של אנטרופיה מוחית). חוסר הסדר משמעותו עלייה במידת האנרגיה החופשית, התרחשות שמצריכה בחינה מחודשת של המודלים המחשבתיים. בתום החוויה הפסיכדלית, מודלים מסוימים יעוצבו מחדש על ידי הלמידה שהתרחשה בעת החוויה הפסיכדלית ובתהליך האינטגרציה הבא אחריה. יתכן גם שיגבר הצורך לארגן מחדש את המציאות על מנת שתתאים למודלים הקיימים. להרחבה אודות עדכון המודלים כתוצאה מעלייתה של האנרגיה החופשית ראו "מודל הרפיית האמונות תחת חומרים פסיכדליים – REBUS".   מקורות Cieri, F., Zhuang, X., Caldwell, J. Z., & Cordes, D. (2021). Brain entropy during aging through a free energy principle approach.  Frontiers in Human Neuroscience ,  15 , 647513. ‏ Carhart-Harris, R. L., & Friston, K. J. (2012). Free-energy and Freud: An update.  From the couch to the lab: Trends in psychodynamic neuroscience , 219-229. ‏ Cieri, F., Zhuang, X., Caldwell, J. Z., & Cordes, D. (2021). Brain entropy during aging through a free energy principle approach.  Frontiers in Human Neuroscience ,  15 , 647513.‏

תאוריה הלקוחה דווקא מעולם המתכות, הושאלה לתחום מדעי המחשב וכעט גם עבור הדינאמיקה שבין תאי מוח שונים לאחר נטילת חומרים פסיכדליים מהמשפחה הקלאסית. לפי התאוריה, הפעילות המוחית לאחר נטילת חומרים פסיכדליים משולה לחימום מתכת (ראו מושג "אנטרופיה מוחית") והתקררותה האיטית והמדורגת לפי דפוס חדש, יציב יותר ממצבה הקודם. הפעילות המוחית לאחר נטילת פסיכדליים משולה למתכת לוהטת, במסגרתה הקשר בין תאי המוח (ממש כמו חלקיקי המתכת המחוממת) גמיש יותר ודינאמי יותר. לפי התאוריה, מצב זה מאפשר לדפוסי מחשבה, שהיו בעבר נוקשים, להתרכך, ולהסתדר מחדש בהתאם ללמידה החדשה, לתובנות ולהשערות שהועלו למודעות במהלך החוויה הפסיכדלית, ממש כפי שמתקררת מתחת לאחר שהוצאה ממקור החימום. התאוריה מספקת הסבר משלים לתאוריית  "הרפיית האמונות תחת השפעת החומרים הפסיכדליים" מאת רובין קרהארט הריס.  מקורות Girn, M., Mills, C., Roseman, L., Carhart-Harris, R. L., & Christoff, K. (2020). Updating the dynamic framework of thought: Creativity and psychedelics.  Neuroimage ,  213 , 116726.‏

בבסיס התאוריה ההנחה כי המוח הינו כמכשיר המצמצם במכוון את היכולת התפיסה של תודעה עשירה בפרטים. לפיה, על מנת לתפקד ביעילות ולשרוד בעולמנו, על המוח לצמצם את יכולת העיבוד שלנו, ובכך לצמצם את מידת ההצפה מהגירויים השונים. כנגזרת מתאוריה זו, המוח איננו "יצרן" של תודעה, אלה "וסת" מצמצם, אשר גובש ועוצב בתהליך אבולוציוני על מנת שיאפשר לנו לברור רק את המידע הנחוץ לנו ביותר לצורך הישרדותנו הפיזית. לפי האקסלי, התודעה היומיומית היא למשעה שארית קטנה ומצומצמת מתודעה מוכללת, הניתנת להרחבה על ידי שימוש בחומרים פסיכדליים. את התאוריה גיבש אלדוס האקסלי בהשראתו של הפילוסוף האנגלי צ'רלי דאנבר ברוד (Charlie Dunbar Broad), במסגרת התנסותו בארבע עשיריות גרם של מסקלין ובהשגחתו הצמודה של הפסיכיאטר האמפרי אוסמונד. אלה הובילו בדיעבד ליצירת אחד הכתבים המכוננים של התנועה הפסיכדלית, "דלתות התודעה", שם העלה האקסלי את התאוריה בפעם הראשונה. האקסלי האמין שבכוחם של החומרים פסיכדליים "לשחרר את השסתום", ובכך לאפשר "זרימה" של תודעה רחבה יותר. מתאפשרת לנו הגישה ל-"תודעה הגדולה" ("Mind at Large"), מושג דרכו מבטא האקסלי את מהותה של החוויה הפסיכדלית. מעניין לציין כי אף על פי שרעיונותיו של האקסלי מגיחים מהשדה האינטלקטואלי-ספרותי, מתקיים היום שיח אקדמי נוירופיזיולוגי ער אודות האפשרות שיש ממש בתאוריה זו. ראו ערך "REBUS Model" מאת רוברט קהרארט הריס או "שער התלמוס", לפיהןתהליכים מוחיים, המתקיימים באזורי מח "מתקדמים" מבחינה אבולוציונית, "יוצאים מסנכרון" בעת השפעת חומרים פסיכדליים (ראו ערך "אנטרופיה מוחית"), ומאפשרים בכך את פעולתם של אזורי מח "בראשיתיים" יותר. כאשר מתרחשים תהליכים אלו, האדם המתנסה בחומרים מדווח אודות אותו סל חוויות אותם אנו מכנים "החוויה הפסיכדלית".  מקורות Poller, J. (2019). Aldous Huxley (1894–1963). In  Aldous Huxley and Alternative Spirituality  (pp. 13-40). Brill. ‏ Conner, F. W. (1973). " Attention"!: Aldous Huxley's Epistemological Route to Salvation.  The Sewanee Review ,  81 (2), 282-308. ‏ Rankaduwa, S., & Owen, A. M. (2023). Psychedelics, entropic brain theory, and the taxonomy of conscious states: a summary of debates and perspectives.  Neuroscience of Consciousness ,  2023 (1), niad001.‏

תאוריה אודות פעילות המח לפיה האחרון מייצר ומעדכן באופן תמידי ורציף "מודל מנטלי" של הסביבה. אותו "מודל מנטלי" הוא האחראי ליצירה ועדכון אמונות, ציפיות והנחות אשר התגבשו לדפוסים מחשבתיים ורגשיים אותם אנו מפנימים עם השנים. מערכת האמונות, ציפיות והנחות אודות העולם מקודדת בהיררכיה של אזורי מח שונים. באזורים הנמוכים בהיררכיה נמצא את מערכת החושים שלנו אשר לוקחים קלט חיצוני גולמי מהעולם החיצוני (למשל, קלט וויזואלי) ומעבדת אותו. באזורי ההיררכיה הגבוהים ניתן למצוא מערכות מוחיות כגון "מערכת ברירת המחדל" (Default Mode   Network)  בה מקודדים אמונות אבסטרקטיות גבוהות כדוגמת תפיסת העצמי (התבוננות פנימית אודות אישיותנו, ערכים, יכולות, רגשות, דילמות מוסריות ועוד), תפיסת האחר (כוונותיו, תשוקותיו, טיב אופיו), היזכרות בעבר ומחשבה על העתיד, ותהליכי דמיון ויצירתיות. לפי המודל, לאזורים מוחיים גבוהים בהיררכיה, בה מקודדות אמונות מסדר גבוהה, השפעה על אזורים נמוכים יותר. כך שאמונות אבסטרקטיות משמשות כסוג של פילטר דרכו אנו חווים את תפיסת המציאות בה אנו חיים. כך למשל לאדם עם חרדה חברתית, תפיסת האחר כמקור סכנה מעצבת את החוויה הרגשית (המקודדת באזורי מוח נמוכים יותר מבחינה היררכית) בעת הכניסה לאולם מלא אנשים. ראו ערך "REBUS model" לפיו לחומרים משני התודעה היכולת להחליש את מידת השפעתו של מערך האמונות מסדר גבוהה, לשחרר מידע שמקורו בסדר נמוך, ובכך ליצור שינוי פסיכולוגי על ידי עדכון "המודל המנטלי" שלנו. מקורות Pink-Hashkes, S., van Rooij, I., & Kwisthout, J. (2017). Perception is in the details: A predictive coding account of the psychedelic phenomenon. In  Proceedings of the Annual Meeting of the Cognitive Science Society  (Vol. 39). ‏ Carhart-Harris, R. L., & Friston, K. J. (2019). REBUS and the anarchic brain: toward a unified model of the brain action of psychedelics.  Pharmacological reviews ,  71 (3), 316-344. ‏ Stoliker, D., Egan, G. F., Friston, K. J., & Razi, A. (2022). Neural mechanisms and psychology of psychedelic ego dissolution.  Pharmacological Reviews ,  74 (4), 876-917.‏

השערה מאת חוקר המח רובין קארהרט-האריס, לפיה חומרים פסיכדליים קלאסיים גורמים לפעולה אלקטרוכימית המוגדרת ככאוטית, רנדומלית, שאינה ניתנת לחיזוי מדויק באזורי מח גבוהים (אסוציאטיביים) שם מקודדים אמונות אבסטרקטיות כדוגמת תפיסת העצמי, תפיסת האחר, היזכרות בעבר ומחשבה על העתיד, תהליכי דמיון ויצירתיות (ראו ערך מודל חיזוי היררכי). המושג "אנטרופיה" ממחיש את מידת הרנדומליות במערכת    מסוימת. ככל שהאנטרופיה גבוהה יותר, כך הרנדומליות רבה יותר ולהיפך. בהקשר המוחי, ככל שהאנטרופיה נמוכה יותר, המח פועל באופן מאורגן יותר, רציונלי יותר, מעוגן ביחסי סיבה ותוצאה ברורים, ריאליסטי ואנליטי יותר. מצב זה מכונה "מצב עיבוד משני". ככל שהאנטרופיה גבוהה יותר, מתקבלת תודעה מסוג אחר, כזו שאינה "לוגית" או "רציונלית". פרדוקסאלית בהווייתה, מושפעת מתנודתיות של רגשות עזים, הזייתית, ואסוציאטיבית ("הכל מחובר להכל"). מצב זה מכונה "מצב עיבוד ראשוני", והוא המאפיין חוויות שונות כגון החוויה הפסיכדלית, חווית החלימה, הטראנס וכו'.  מבחינה הישרדותית, חשוב שהמערכת הנוירוביולוגית תכפה סדר מסוים על התודעה ותצמצם את מידת האנטרופיה, שכן, בעדר כפייה זו, נחייה בעולם שכולו כאוטי ויכולתנו ולנתב את הדרך להשגת צרכנו הבסיסיים תיפגע משמעותית. על כן, במצב תודעתי רגיל, המערכת הנוירוביולוגית מפעילה "בלמים" על מצבי "עיבוד ראשוניים", ומתעדפת "מצבי עיבוד משניים". על ידי הגדלת מידת האנטרופיה המוחית, החומרים הפסיכדליים מנתבים את הפעילות המוחית אל עבר מצב "עיבוד ראשוני". בהקשר הנוירוביולוגי, "העיבוד הראשוני" מזוהה עם פעילותם של האונות הטמפורליות התיכונות (Medial Temporal Lobes), ולשני מבנים מוחיים להם תפקיד מרכזי בתהליכי זיכרון וחשיבה אסוציאטיבית הם ההיפוקמפוס – והפרה-היפוקמפוס (חלקים אלו קשורים גם לפעילות האסוציאטיבית, היצירתית והחלימתית אשר אנו מוצאים את עצמנו לעיתים במהלך היומיום). כאשר אנו במצב תודעתי משני, מתקיימת העכבה מסוימת של אותם תהליכים (שכן הם עלולים להזיק ליכולת ההישרדות שלנו). כאשר חומרים פסיכדליים מגבירים את האנטרופי המוחית, אותה עכבה נחלשת, ותהליכי עיבוד ראשוניים פורצים למודעות. ראו ערך REBUS Model  להרחבה בנושא.  מקורות Carhart-Harris, R. L. (2018). The entropic brain-revisited.  Neuropharmacology ,  142 , 167-178.‏ Herzog, R., Mediano, P. A., Rosas, F. E., Lodder, P., Carhart-Harris, R., Perl, Y. S., ... & Cofre, R. (2023). A whole-brain model of the neural entropy increase elicited by psychedelic drugs.  Scientific reports ,  13 (1), 6244. ‏ Papo, D. (2016). Commentary: The entropic brain: a theory of conscious states informed by neuroimaging research with psychedelic drugs.  Frontiers in human neuroscience ,  10 , 423.‏

אחד המודלים המרכזיים ביותר להבנת הקשר שבין חומרים פסיכדליים ושינוי פסיכולוגי אותו פיתח החוקר רובין קרהרט הריס (Robin Carhart Harris). לפי המודל, המח הינו מערכת שתפקידה לחזות את העתיד להתרחש למען הגברת יכולת ההישרדות של האורגניזם (ראו ערך מודל חיזוי היררכי). המערכת בנויה משכבות היררכיות של אזורי מח בו מקודדים ציפיות ואמונות שהתגבשו מאסופה של מקרים ותגובות אליהם נחשפנו במהלך החיים. להמחשה, ניקח למשל חוקים פיזיקליים כלליים. ככל שניחשף יותר פעמים למקרה בו חפץ דומם נזרק ממפרסת, כך תגבר הציפייה שהחפץ ייפול ארצה גם בעתיד. ככל שניחשף פעמים רבות יותר לאותו תרחיש, כך תתגבש אצלנו האמונה והציפייה שכך יקרה. ככל שאנו מתבגרים, מערכת האמונות והציפיות מקשיחה והופכת לאוטומטית יותר. הדבר מאפשר שנשקיע פחות משאבים קוגניטיביים הנדרשים לחיזוי, ולהפנייתם לצרכים אחרים. דוגמא נוספת היא בהקשר הפסיכולוגי נפשי. ככל שניחשף למקרים בהם למשל התייחסו אלינו למשל, בזלזול, כך תגבר הציפייה שכך יתייחסו אלינו בעתיד, ותתגבש אמונה שהסביבה היא מקור גם לסבל. לפי המודל, בכוחם של חומרים פסיכדליים להחליש את מערכת החיזוי, כך שנטיל יותר ספק בציפיות שלנו ובאמונות שלנו. נוקשותם של אמונות וציפיות שמקורם באזורי מח גבוהים (האחראים לחשיבה מורכבת, אנליטית ורציונלית) נחלשים, דבר המאפשר למידע מאזורי מח נמוכים יותר (אזורי מערכת החישה, הרגש והזיכרון) לחדור למודעות, ובכך להשפיע על תפיסת העולם. אנו מגבירים בכך את הגמישות הקוגניטיבית שלנו, ומאפשרים ללמידה חדשה להישקל. בהינתן תהליך טיפולי נפשי לצד הצריכה של חומרים פסיכדליים, תגבר הנטייה לקבלתן של תפיסות חיוביות ובריאות יותר אודות עצמנו ומערכת היחסים שלנו עם סביבתנו. מבחינה נוירוביולוגית, החלשת "אמונות העל" אכן מתבססות על פעולה א-סינכרונית (אנטרופית) באזורים מסוימים בקליפת המוח. בין אזורי מוח אלו חשוב לציין שני אזורים ספציפיים: ה-Posterior Cingulate Cortex (או בעברית, "פיתול החגורה האחורי")  וה- PFC (קליפת המוח הקדם מצחית). כתוצאה מכך, אנו רואים התעוררות של אזור מוחי נוסף הנקרא האונה הרקתית-האמצעית (או באנגלית, Medial Temporal Lobe), ובמיוחד של שני רכיבים עיקריים העונים לשם "היפוקמפוס" וה"פרה-היפוקמפוס". אזורים אלו, המשמעותיים ביותר בתהליכי זיכרון, פועלים ביתר שאת תחת השפעת חומרים פסיכדלים, ולמעשה, לפי התאוריה, אחראים להצפתו של חומר מנטלי שבעבר היה מרוסן על ידי פעילותם המסונכרן של אותם אזורים גבוהים בקליפת המוח. תחת חומרים פסיכדלים, נוצר למעשה מעגל עוררות בין האזורים המוזכרים, מעגל הנתמך על ידי פעילותו של המוליך העצבי "גלוטמט". מעגל זה נקרא בשפה המקצועית "הלולאה ההיפוקמפית-קורטיקלית" ( Hippocampal-Cortical processing loop ). מקורות Carhart-Harris, R. L., & Friston, K. J. (2019). REBUS and the anarchic brain: toward a unified model of the brain action of psychedelics.  Pharmacological reviews ,  71 (3), 316-344. ‏ Carhart-Harris, R. L. (2018). The entropic brain-revisited.  Neuropharmacology ,  142 , 167-178.‏

שמאנית, משוררת ו"אשת חוכמה" ( Mazatec  Sabia) מסיירה מזאטקה ממחוז אוחאקה אשר בדרום מקסיקו. ידועה בעיקר בזכות טקסי הריפוי אשר הנהיגה בפטריות פסילוסיבין. טקסים פולחניים אלו בחומרים אנתאוגניים תרמו לעניין "מערבי" רב, דבר אשר הוביל לסוג של "עלייה לרגל" המונית בקרב סקרנים מארה"ב ורחבי אירופה. מריה הייתה נצר לשושלת שמאנים מפורסמת, אשר לפי אמונתם, תקשרו עם אלוהים על ידי השימוש באותן פטריות. המפגש של מריה סבינה עם העולם המערבי החל בהכרות עם  גורדון ואסון (בנקאי ואתנומיקולוג חובב). לאחר שהשתתף באחד מטקסיה, החזיר ואסון את נבגי הפטריות בחזרה לפריז, שם ערך אודותם מחקר מקיף. הרכבה הכימי של הפטרייה נלמד לפרטים, דבר שהוביל למיצוי ובידוד החומר הפעיל, הוא הפסילוסיבין, על ידי הכימאי השוויצרי אלברט הופמן ב-1958. סיבות השתתפותו של ואסון בטקסים נתון לביקורת רבה, שכן יש המאמינים כי שיקר למריה סאבינה אודות הסיבות בגינם הוא זקוק לעזרתה (לפי מקורות שונים, ואסון סיפר לה כי בנו נעדר, וכי הוא חושש לבריאותו ולמקום הימצאו). מנקודת מבט ילידית מקומית, המפגש עם ואסון היווה ניצול ציני, קולוניאלי במהותו, של מערכת היחסים עם תרבות שאינה מערבית. לאחר שפרטים אישיים אודותיה נחשפו על ידי ואסון ללא הסכמתה, החלו צעירים מארצות הברית, מדענים ואנשי רוח כאחד, לחפש את מריה סבינה ואת פטריות ה"קסם" במהלך שנות ה-60. קיימות שמועות כי ידוענים רבים, כולל בוב דילן, ג'ון לנון וקית' ריצ'רדס, ביקרו את מריה סבינה לאחר ששמעו כי ברשותה המפתחות לאותה חוויה מסתורית עליה דיווח ואסון. סבינה אף צוטטה באומרה ש"לפני ואסון, איש לא נטל את הילדים (כוונתה לפטריות) בשביל למצוא את אלוהים, אלא רק כאשר היו זקוקים לריפוי". שורשיו של השימוש האנתאוגני בפטריות כפי שבוצע על ידי מריה סבינה מתוארך לתקופה שלפני גילוי אמריקה על ידי אמריקו וויספוצ'י וכריסטופר קולומבוס. לאחר המפגש עם ואסון, טקסים אלו חדרו למערכת הידע המערבי, זאת לאחר שנשמרו במכוון בסוד בתוך תרבות המאזאטק במשך מאות שנים. תשומת הלב הלא רצויה שינתה לחלוטין את הדינמיקה החברתית בקהילת זו ואיימה על עתיד טקסיה המסורתיים. הקהילה האשימה את סבינה ולכך היו תוצאות קשות ועצובות ביותר. מריה סבינה נודתה, ביתה נשרף ובנה נרצח. היא מתה כתוצאה ממחלה קשה בעוני רב. בדיעבד, מריה סבינה זוכה לאהדה וכבוד רב, אך שמה גם מנוצל למטרות מסחריות.  מקורות Krippner, S., & Winkelman, M. (1983). Maria Sabina: wise lady of the mushrooms.  Journal of psychoactive drugs ,  15 (3), 225-228. ‏ Munn, H. (2003). The uniqueness of María Sabina.  María Sabina: Selections ,  140 , 163.‏

פסיכיאטר אנגלי אשר מירב פועלו התרחש בארה"ב ובקנדה. ידוע במיוחד כממציא המונח "פסיכדלי", כסמכות הרפואית אשר השגיחה על אלדוס האקסלי עת נטל מסקלין ("ניסוי אישי" אשר הסתכם בכתיבת הספר "דלתות התודעה – גן דן וגיהינום") וממחקריו בפוטנציאל הטיפולי של חומרים משני תודעה. בזמן שחקר את השפעת החומרים הפסיכדליים בבית החולים סנט ג'ורג' באנגליה,  הבחין שהן מייצרות השפעות הדומות לתסמיני הסכיזופרניה, ומכך השתכנע שהמחלה נגרמת מחוסר איזון כימי במוח. לאור חוסר התלהבות מרעיון זה אצל עמיתיו האנגלים, עזב אוסמונד לקנדה, שם רעיונותיו זכו לאהדה רבה (רעיון זה כי חומרים פסיכדלים "מחקים" את הדפוס הסכיזופרני זכה מאוחר יותר לשם "מחקי פסיכוזה" - Psychotomimetic). אוסמונד רכש שם מכובד עד כדי כך שבשנת 1955 פנה אליו כריסטופר מייו, פוליטיקאי ממפלגת הלייבור הבריטית, על מנת שזה ידריך אותו בעת נטילת מסקלין ("טריפ" זה צולם ופורסם על ידי רשת ה-BBC). אוסמונד ידוע במיוחד בניסיונו לטפל בסובלים מאלכוהוליסטים באמצעות LSD, טיפול אשר טען כי השיג שיעור הצלחה של 50%.  אוסמונד הבחין שחלק מהסובלים מהתמכרות זו הצליחו להיגמל רק לאחר אפיזודה של "דליריום טרמנס" (התפרצות מהירה של בלבול הנגרמת בדרך כלל על ידי תהליך הגמילה), וניסה לשחזר מצב זה בחולים על ידי מתן מינונים גבוהים של LSD. לימים נודע סוג התערבות זו כ"מודל הטיפול הפסיכדלי", אשר עמד בניגוד ל"מודל הפסיכוליטי" אשר דגל במתן מינונים נמוכים של החומר הפעיל על מנת לסייע בשחרור חומרים מנטאליים מהתת-מודע בהתאם למודל הפסיכודינמי-פסיכואנליטי (אחד ממטופליו של אוסמונד בתקופה זו היה, בוב סמית, מייסד "אלכוהוליסטים אנונימיים"). מקורות Bisbee, C. C., Bisbee, P., Dyck, E., & Patrick, S. S. J. S. S. (Eds.). (2018).  Psychedelic Prophets: The Letters of Aldous Huxley and Humphry Osmond  (Vol. 48). McGill-Queen's Press-MQUP. ‏ Aaronson, B. S., & Osmond, H. (Eds.). (1970).  Psychedelics: the uses and implications of hallucinogenic drugs . Garden City, New York: Doubleday.‏