Search Results

נוירו-פסיכו-פרמקולוג אנגלי, מייסד ויושב ראש "Drug Science", ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לספק מידע עצמאי ומבוסס ראיות אודות השפעותיהם של חומרים משני תודעה. הוא מהווה קול בולט בתחום הפרמקולוגיה הפסיכדלית, ושתף פעיל כפסיכיאטר ופרופסור באימפריאל קולג' לונדון, אחד ממרכזי המחקר הפסיכדלי המובילים בעולם. מחקריו וכתביו, אשר כוללים למעלה ל-500 מאמרים מחקריים, שמונה דוחות ממשלתיים ו-36 ספרים, מעמידים במבחן תפיסות "מסורתיות" בדבר השפעתם ונזקיהם של סמים וחומרים משני תודעה, ומהווים עמוד תווך מרכזי למחקר פסיכדלי בין לאומי שוטף. Erritzoe, D., Timmermann, C., Godfrey, K., Castro-Rodrigues, P., Peill, J., Carhart-Harris, R. L., ... & Wall, M. B. (2024). Exploring mechanisms of psychedelic action using neuroimaging.  Nature Mental Health ,  2 (2), 141-153. ‏ Nutt, D., King, L. A., Saulsbury, W., & Blakemore, C. (2007). Development of a rational scale to assess the harm of drugs of potential misuse.  the Lancet ,  369 (9566), 1047-1053.‏

פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס Johns Hopkins) University). שם מונה לאחרונה לראש המרכז לחקר התודעה והפסיכדליה, אחד מהמרכזים הגדולים והנחשבים בעולם, זאת לאחר פטירתו של פרופ' רונלד גריפיט'. לפרדריק בארט יותר מעשור של מחקר פורץ דרך בתחום הטיפול הפסיכדלי, בעיקר בתחום המנגנונים הנוירוביולוגים להם השפעה קלינית מטיבה. בנוסף, מחקרו כולל את ההיבטים האתיים של הטיפול הפסיכדלי, גיבוש פרוטוקולים ומבט מתכלל אודות גורמי הסיכון שבפרקטיקה זו.  Nikolaidis, A., Lancelotta, R., Gukasyan, N., Griffiths, R. R., Barrett, F. S., & Davis, A. K. (2023). Subtypes of the psychedelic experience have reproducible and predictable effects on depression and anxiety symptoms.  Journal of affective disorders ,  324 , 239-249.‏

פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי המוח בבית החולים "הר סיני" (Mount Sinai School of Medicine) אשר בניו יורק. פרופ' יהודה מתמחה במחקר בנפגעי טראומה, טראומה בין-דורית ומצבי דחק קיצוניים, וכמו כן מובילה בשנים האחרונות מספר רב של מחקרים מטעם ארגון MAPS אודות פסיכותרפיה הנתמכת ב-MDMA עבור חיילים משוחררים הסובלים מהפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD). בשנת 2020 הקימה פרופ' יהודה את המרכז לפסיכותרפיה פסיכדלית וחקר טראומה בבית החולים הר סיני וכיום משמשת כמנהלתו. מטרתה להנגיש טיפולים טרנספורמטיביים עבור אלו הסובלים ממחסור בטיפול חלופי יעיל, כולל חיילים משוחררים וקבוצות מוחלשות אחרות. Zaretsky, T. G., Jagodnik, K. M., Barsic, R., Antonio, J. H., Bonanno, P. A., MacLeod, C., ... & Yehuda, R. (2024). The Psychedelic Future of Post-Traumatic Stress Disorder Treatment.  Current neuropharmacology ,  22 (4), 636-735.‏

חוקר מוח ואחד השחקינים  הבולטים ביותר בתחום המחקר הפסיכדלי העכשווי. ב-2019 נמנה מבין מקימי המעבדה הפסיכדלית של אוניברסיטת אימפריאל קולג' אשר בלונדון (  Centre for Psychedelic Research at Imperial College London ) , וכיום משמש כפרופסור לנוירולוגיה הפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו (University of California, San Francisco). קרהרט הריס חתום על מעל ל-100 מאמרים מדעיים אודות הנוירוביולוגיה של סמים פסיכדליים והשימוש הקליני בהם במגוון מצבים נפשיים, המהווים עמוד תווך מרכזי בקידום ההבנה אודות התמורות במבנה ותפקוד מערכת העצבים המרכזית לאחר נטילת חומרים פסיכדליים. מחקריו מהווים את הבסיס לכמה מהתאוריות המובילות כיום בתחום המדעים הפסיכדליים וכוללים את תאוריית "הרפיית האמונות תחת חומרים פסיכדלים” (REBUS Model), "תיעול, נוירופלסטיות ופסיכופתולוגיות והמוח האנטרופי תחת חומרים פסיכדלים (The entropic brain: a theory of conscious states informed by neuroimaging research with psychedelic drugs). מקורות Carhart-Harris, R. L., Chandaria, S., Erritzoe, D. E., Gazzaley, A., Girn, M., Kettner, H., ... & Friston, K. J. (2023). Canalization and plasticity in psychopathology.  Neuropharmacology ,  226 , 109398. ‏ Villiger, D., & Trachsel, M. (2023). With great power comes great vulnerability: an ethical analysis of psychedelics’ therapeutic mechanisms proposed by the REBUS hypothesis.  Journal of Medical Ethics ,  49 (12), 826-832. ‏ Herzog, R., Mediano, P. A., Rosas, F. E., Lodder, P., Carhart-Harris, R., Perl, Y. S., ... & Cofre, R. (2023). A whole-brain model of the neural entropy increase elicited by psychedelic drugs.  Scientific reports ,  13 (1), 6244.‏

פסיכיאטר אמריקאי מאוניברסיטת "ניו מקסיקו לרפואה". ב-1990, היה הראשון לקבל רישיון לבצע ניסויים בהשפעותיו של DMT, זאת לאחר שהממשל אמריקאי אסר לחלוטין מחקר בחומרים פסיכדליים בבני אדם בתחילת שנות ה-70. במהלך חמשת השנים הראשונות של המחקר, סטראסמן בחן את השפעות החומר על כ-60 מתנדבים אשר צרכו ביחד למעלה מ-400 מנות של DMT. סטראסמן, בו רואים רבים את החוקר הראשון של "הרנסאנס הפסיכדלי", הוא מחברו של הספר, "DMT - מולקולות הרוח" ( DMT: The Spirit Molecule ) המסכם את מחקרו האקדמי ב-DMT ונחשב כפורץ דרך בהקשר לתובנות אודות חומר ספציפי זה. שם הספר נגזר מההשפעה הפנומנולוגית הייחודית של החומר, אשר לו מאפיינים הנחשבים כמיסטיים כגון חוויתם של חזיונות, מפגש עם "ישויות", ניתוק התודעה מהגוף והסקת תובנות מעמיקות להן משמעות אישית על האופן בו מתנהג היקום. אחד מאפיקי המחקר העיקריים של סטראסמן הוא הקשר שבין DMT וחווית סף מוות (Near Death Experience – NDE). סטראסמן הציע כי בזמן שהאדם מתקרב לנקודת המוות, גופו משחרר כמות רבה יחסית של DMT, הסבר שיכול לפרש את החוויה האינטנסיבית של אותם אינדיבידואלים שחוו חוויה זו. יחד עם זאת, לא קיימות כיום הוכחות הקושרות בין חוויות תודעה בלתי רגילות (שאינן קשורות לנטילה של חומרים פסיכדליים) לבין עלייה ברמות ה-DMT שמקורו בגוף האדם.  מקורות Strassman, R. J., Qualls, C. R., & Berg, L. M. (1996). Differential tolerance to biological and subjective effects of four closely spaced doses of N, N-dimethyltryptamine in humans.  Biological psychiatry ,  39 (9), 784-795. ‏ Strassman, R. (2000).  DMT: The spirit molecule: A doctor's revolutionary research into the biology of near-death and mystical experiences . Simon and Schuster.‏

אתנו-בוטניסט אמריקאי, מיסטיקן ואחד הקולות החשובים לשימוש חקירתי של חומרים פסיכדליים שמקורם ברכיבים טבעיים. מקנה היה אחד המוחות הפוריים והיצירתיים ביותר בעולם חקר החוויה הפסיכדלית, אך הרבה לכתוב במגוון נושאים רלוונטיים אחרים הכוללים שמאניזם, מטה-פיזיקה, כימיה, פסיכדליה וטכנולוגיה, ועל מקורת התודעה האנושית. מקנה, כרבים מחוקרי התופעות הפסיכדליות, הושפע רבות מכתביו של אלדוס האקסלי, ובמיוחד מספרו "דלתות התודעה – גן עדן והגהינום". מקנה האמין כי בעזרת חומרים משני תודעה טבעיים, בייחוד פסילוסיבין ו-DMT, ניתנת לאדם היכולת להיות במגע עם "הלוגוס" אותו הגדיר כ"מקור ידע אלוהי ואוניברסלי". דרך המגע עם מקור זה, יכול האדם לחקור את מסתורי היקום, לצאת מגובלות עצמו ולהתחבר מחדש למערכת יחסים הרמונית עם הטבע. מקנה האמין כי על מנת להתחבר למקורות ידע עליונים, יש צורך בצריכת מנות גדולות, "Hero Doses", מהחומר הפעיל, זאת על בטן ריקה, בחשיכה ובעיניים עצומות. הוא האמין שרק דרך "הבסה" של התודעה על ידי החומר הפעיל ניתן להיכנס למצב בו ניתן "לקבל ולפרש בבהירות" את אותם מסרים עליונים. מקנה הביע דעות נחרצות כנגד הדת הממוסדת, ובעיקר כלפי הנצרות. הוא הטיף לחזרה לשמאניזם, הפרדיגמה הספיריטואלית הרחבה ביותר בעיניו. בספרו Archaic Revival, הדגיש כי שמאניזם הן אחת הדרכים בהן תתאושש התרבות המערבית מהמשבר היסודי בו שרויה. לפיו, ממש כשם שהגוף מייצר נוגדנים על מנת להילחם במחלה כזו או אחרת, כך בתרבות המערבית מתעוררים "נוגדנים", ביניהם עלייתו ההדרגתית של השמאניזם, שתפקידם לעורר את עולם הערכים הקדומים ולהלבישם בהתאם לאורך החיים המודרני.   מקנה היה גם מבין התומכים והתורמים המרכזיים לתאוריית ה- “Stoned Ape”, לפיה ההתפתחות המהירה של המח האנושי והיכולות הקוגניטיביות הנגזרות מכך היא צריכת פסילוסיבין על ידי אבותינו הקדמונים לפני כ-2 מיליון שנה לערך. תאוריה זו מתכתבת עם ממצאים נוירוביולוגים עכשוויים לפיהם לצריכת חומרים משני תודעה השפעה ישירה על גדילה, מיצוב והגברת החיבוריות שבין רשתות נוירונים. תאוריה זו, כמו רעיונותיו האחרים של טרנס מקנה, זוכים ליחס אמביוולנטי מצד קהילות שונות, ונחשבים בעיני רבים כפסאודו-מדע. יחד עם זאת, אין לבטל את השפעתו העצומה של טרנס מקנה לעולם המדע, התרבות והחברה בכלל, ועבור חוקרי עולם הפסיכדליה בפרט.  מקורות McKenna, T. (1991). The archaic revival.  San Francisco: HarperSanFrancisco . ‏ McKenna, T. K. (1993). The invisible landscape: Mind, hallucinogens, and the I Ching. ‏ McKenna, T. (2010).  Food of the gods: The search for the original tree of knowledge . Random House.‏

כימאי שוויצרי אשר סנתז לראשונה את ה-LSD ( lysergic acid diethylamide ) ואת "הפסילוסין", הוא הרכיב הפעיל בפטריית הפסילוסיבין. ידוע במיוחד בשל ספרו המכונן, " LSD: My Problem Child " אודות מערכת היחסים של הופמן עם אותו רכיב ששינה את חייו. הוא כינה את החומר "תרופה לנפש" והביע חששות ממניעת הגעת החומר ככלי טיפולי לאוכלוסייה הרחבה. פעילותו הציבורית לנורמליזציה של השימוש ב-LSD נשאה פירות רבים, ומחקרים רבים, בעיקר סביב היכולת הטיפולית של LSD בהתמודדות עם חרדת מוות אצל חולים סופניים, החלה לקבל לגיטימציה גלובלית הנמשכת עד לימים אלו.  Hofmann, A. (2013).  LSD: My problem child . Oxford University Press, USA.‏

ממייסדיו הבולטים של זרם הפסיכולוגיה הטרנספרסונלית (Transpersonal psychology) המתמקדת ברבדים ש"מעבר לאדם ולאישיותו", "מעבר לתפיסת עצמי קונקרטי" ובדיאלוג "רוחני-ספיריטואלי". גרוף נולד בצ'כיה אך מרכז עשייתו בארה"ב. הוא מבין החוקרים הראשוניים והמרכזיים  ביותר בטיפול בעזרת חומרים משני תודעה למטרות הטיפול הנפשי. ביסודות חשיבתו ועשייתו, הראייה כי הרובד הפסיכולוגי (גוף ונפש) הינו מדרגת בסיס, ובהגשמה הטרנספרסונלית כרובד עליון אליו ראוי לאדם לשאוף. גרוף רואה ערך עליון בהרחבת התודעה בדרכים שונות. בשנותיו הראשונות התמקד בהשפעותיו הטיפוליות של ה-LSD. בהמשך דרכו, טבע את המושג "מצבים הולוטרופיים" (מהמילה היוונית ""holos – "שלם", ו-"trepein" – "תנועה אל עבר") ואף פיתח התערבות טיפולית העונה שלם "Holotropic Breathwork", שיטת נשימות ספציפית בשילוב מוזיקה מעוררת על מנת להגיע למצבי תודעה שונים, זאת ללא שימוש בחומר פסיכדלי כזה או אחר. בתחילת שנות ה-70 פנה גרוף להתעמקות בחוויות "סף מוות" (Near Death Experiences- NDE). לפי גרוף, חוויות אלו נמצאות בדיאלוג ישיר עם חווית הלידה (Prenatal experiences). להיפותזה זו מתנגדים רבים והיא עדיין שרויה במחלוקת רבה. נדבך חשוב נוסף, ורלוונטית ביותר לטיפול הנתמך בחומרים משני תודעה, הוא המושג "מצב חירום רוחני" (Spiritual emergencies). לפי גרוף, מתן ביטוי למצב זה (בשילוב פסיכותרפיה) בכוחו לעודד ריפוי ספונטני של הנפש, זאת על ידי התמסרות לחכמה הטבעית הקיימת בכל אדם. היא עלולה להוביל לשינוי ערכי עמוק ואף לשינויי אישיותיים רדיקליים, זאת במסגרת תהליך של השלמה, רווחה נפשית, התמזגות עם טבע הקיום והעמקת מימד הרגש הבין אישי. Grof, S. (2019).  Psychology of the future: Lessons from modern consciousness research . State University of New York Press.‏

ה- DOI (או בשמו המלא, 2,5-Dimethoxy-4-iodoamphetamine) הוא חומר פסיכדלי המוכר פחות לקהל הרחב, אך נעשה בו שימוש  מחקרי רב, שכן, בכוחן של הדמיות מוחיות מתקדמות להעזור בו לצורכי  מיפוי קולטני סרוטונין מסוג 2A. החומר שייך למשפחת האמפטמינים, והשימוש המתועד הראשון בבני אדם בו נערך על ידי אלכסנדר שולגין ב-1991. לעתים קרובות משווים את החוויה תחת DOI לזו תחת ה-LSD, אם כי ניתן להבחין בהבדלים בולטים. מלבד משך הזמן הארוך משמעותית, החוויה מדווחת כמעוררת יותר מ-LSD, עם דגש על חוויה סנסורית. לאור הדמיון הרב, DOI נמכר לפעמים כתחליף ל-LSD (או לפעמים כ-LSD בהטעיה מכוונת). חשוב לזכור כי שימוש מסוג זה מסוכן, שכן, המחקר העדכני עדיין לא הצליח לבסס פרופיל בטיחות מספק אודות ה-DOI.  מקורות Qu, Y., Chang, L., Ma, L., Wan, X., & Hashimoto, K. (2023). Rapid antidepressant-like effect of non-hallucinogenic psychedelic analog lisuride, but not hallucinogenic psychedelic DOI, in lipopolysaccharide-treated mice.  Pharmacology Biochemistry and Behavior ,  222 , 173500. ‏ Jaster, A. M., & González-Maeso, J. (2023). Mechanisms and molecular targets surrounding the potential therapeutic effects of psychedelics.  Molecular psychiatry ,  28 (9), 3595-3612.‏

ה- Nymphaea caerulea או "לוטוס מצרי כחול", הוא צמח הנחשב כבעל תכונות פסיכואקטיביות פוטנציאליות. קיימות עדויות היסטוריות כי צמח זה שימש ברפואה המסורתית כאפרודיזיאק טבעי, כמסייע לשינה וכמשכך חרדה זה אלפי שנים. יש לו חשיבות תרבותית רבה, ותמונות של הפרח נמצאו על פפירוס עתיק ועל קירות קברים המתוארכים לתקפות מצריים הקדומה. השימוש בצמח אף הוערך כאנתאוגני, חומר משנה תודעה שבכוחו לעורר תחושה של "עוררות האלוהים מבפנים". מבחינה פרמקולוגית, נראה כי שני חומרים אחראים על החוויה הפסיכדלית: אפומורפין (המשמש כמעורר פעילות מוחית המתווכת על ידי המוליך העצבי דופמין) ונוציפרין (חומר שמנגנון פעילותו העצבית עדיין זקוק לתמיכה מחקרית). צריכת הפרח בכוחה לגרום לאופוריה עדינה. קיימים דיווחים המשווים את ההשפעה לזו של הקנאביס, אם כי מדובר בדיווחים אנקדוטיים. Schimpf, M., Ulmer, T., Hiller, H., & Barbuto, A. F. (2023). Toxicity from blue lotus (Nymphaea caerulea) after ingestion or inhalation: A case series.  Military Medicine ,  188 (7-8), e2689-e2692.‏ Dyck, E. (2024).  Psychedelics: A Visual Odyssey . MIT Press.‏

חומר ממשפחת האמפטמינים המכונה גם ‘Benzo Fury’. הוא חומר סינטטי בעל השפעה "אופורית", מגביר עוררות, אמפתיה ורצון בקרבה לאחר. המחקר אודות החומר מועט, אך ידוע כי תופעות הלוואי כוללות בחילה, בלבול, עלייה בקצב הלב ולחץ הדם, מתח בשרירים ובלסת. מבחינה פרמקולוגית, החומר מעלה את הזמינות של סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין. Brandt, S. D., Walters, H. M., Partilla, J. S., Blough, B. E., Kavanagh, P. V., & Baumann, M. H. (2020). The psychoactive aminoalkylbenzofuran derivatives, 5-APB and 6-APB, mimic the effects of 3, 4-methylenedioxyamphetamine (MDA) on monoamine transmission in male rats.  Psychopharmacology ,  237 , 3703-3714.‏

חומר בעל השפעות פסיכדליות, אך מוכר לרוב לאור האפקט המדכא שבו (כלומר, חומר המאט את קצב המסרים העוברים בין מערכת העצבים המרכזית והגוף). לכן, ולצערנו הרב, הוא  נחשב לחומר פסיכואקטיבי  בעל השפעה מרגיעה ומרדימה, ונעשה בו שימוש כאחד "מ סמי האונס " הנפוצים.  החומר זמין בגופנו גם כמוליך עצבי, ומנגנון פעולתו המוחית משויך בעיקר לעיכוב קולטן מסוג GABA. בהבט רפואי, נעשה בו שימוש למטרות הרדמה כללית וכטיפול בקטפלקסיה (הופעה פתאומית וחולפת של חולשת שרירים המלווה בהכרה מלאה, אשר בדרך כלל נגרמת מרגשות כמו צחוק, בכי, או פחד), נרקולפסיה ואלכוהוליזם. שימוש שאינו למטרות רפואיות מקושר להשפעות הדומות לצריכת אלכוהול, אופוריה, אימפולסיביות, הגברת החשק המיני והגברת תחושת האמפתיה. מוכר בכינויים  Georgia home boy, G, goop ואחרים.  Tay, E., Lo, W. K. W., & Murnion, B. (2022). Current insights on the impact of gamma-hydroxybutyrate (GHB) abuse.  Substance Abuse and Rehabilitation , 13-23.‏