המדריך לנבדק הפסיכדלי: חלק ראשון

השימוש בחומרים משני תודעה בישראל אפשרי באופן חוקי אך ורק במסגרות מחקריות קליניות. המחקר בארץ אמנם תופס תאוצה בשנים האחרונות, אך הוא עדיין נחשב כמצומצם ולכן נדיר להשיג שיבוץ במחקר ספציפי. זאת ועוד, רוב הקריטריונים לפיהם מחליטים מי יכלל ומי ישאר בחוץ נחשבים למחמירים ביותר. לכן, עד אשר המחקר בארץ יתרחב משמעותית, אביא לפניכם מעט מהמתרחש מאחורי הקלעים של המחקר הפסיכדלי עבור המתמודדים עם אתגרים נפשיים. בכתבה זו אפרט על תהליך ההכנה וההכוונה, אחד מהשלבים החשובים ביותר בכל מחקר קליני בחומרים משני תודעה.

אם כן, מחקרים רבים העוסקים בהשפעותיהם של חומרים משני תודעה כוללים הליך מעמיק של הכנה והכוונה. במסגרת ההליך, מלווי המחקר (אשר הינם הסמכות הטיפולית) מעריכים מגוון רחב של היבטים להם השפעה מכרעת על אופן וטיב החוויה הפסיכדלית אותה עתידים הנבדקים לעבור. כמו כן, הנבדקים רוכשים ידע בסיסי אודות החוויה הפסיכדלית, מתרגלים אסטרטגיות לוויסות רגשי ומקבלים הסבר מפורט אודות הסביבה בה תתרחש החוויה הפסיכדלית. שלב זה מתרחש אחרי שלב ההערכה הקלינית ולפני השלב בו הנבדקים נוטלים את החומרים הפסיכדלים.

ניתן לחלק את תהליך ההכוונה וההכנה לשלושה אפיקים מרכזיים:

1.     הערכת הציפיות והמוטיבציות של הנבדקים

2.     פסיכואדיוקציה פסיכדלית (לימוד של תוכן תאורטי רלוונטי)

3.     תרגול אסטרטגיות לוויסות רגשי והיכרות עם הסביבה המחקרית

נפרט כעת את האפיקים השונים:

1.    הערכת הציפיות והמוטיבציות

ראשית יש להבחין בין שני המושגים. "ציפיות" הוא מושג הממחיש את הערכת הנבדקים אודות העתיד להתרחש במהלך או לאחר החוויה הפסיכדלית. הערכות אלו כוללות צפי לחוויה רגשית, פיזית-סנסורית, קוגניטיבית וההתנהגותית.

היבטים רגשיים כוללים לרוב ציפייה להצפה רגשית חיובית (דוגמת אופוריה, חמלה, אושר גדול, אהבה וכו'), שלילית (חרדה, עצב, כעס, לחץ וכו') או לשילוב בין השתיים. הערכה בדבר התחושה הגופנית כוללת לרוב ציפייה לתחושת רגיעה או הנאה ממגע אך לעיתים גם ציפייה לעוררות, מתח, או תסמינים גופניים אברסיביים אחרים. הערכה בדבר המצב הקוגניטיבי משמעותה הציפייה לעלייתו של חומר מנטאלי דוגמת זיכרונות מאירועי עבר, חדירת מחשבות (חיוביות או שליליות) בדבר העתיד להתרחש במסגרת התהליך, אמונות בדבר המשמעות של החוויה הפסיכדלית וכמו כן הערכת מידת החוסן הנפשי העומד לרשות הנבדקים. לכך מצטרפת גם ההערכה התנהגותית המתמקדת בצפי תגובותיהם העתידיות של הנבדקים, זאת בהינתן תרחישים שונים.

צפיית הנבדקים חייבת להיבחן גם בהקשר לאופן בו הנבדקים תופסים את הפוטנציאל לשינוי הטמון בחוויה הפסיכדלית. יש המצפים כי החוויה הפסיכדלית תטיב עם הנבדקים "ככדור קסם", כגלולה שלאחר נטילתה מצבם הנפשי ישתפר אוטומטית ללא השקעת משאבים נפשיים נוספים. אחרים תופסים את החוויה הפסיכדלית כנקודת פתיחה לאחריה ניתן יהיה לעסוק בשורשי הכאב הנפשי, זאת תוך השקעת מחויבות, התמדה ומוכנות לעבודה נפשית מאומצת. לעומתם, יש אשר מקווים להיעזר בחוויה הפסיכדלית כ"מעקף רוחני" (תופעה המכונה Spiritual bypassing), הבא לידי ביטוי "בהתנתקות" או "הכחשת" הצרכים הארציים, היומיומיים ובצורך בעבודה פנימית מאומצת, זאת תוך כדי היאחזות בממד מיסטי-רוחני המאפיין חוויות פסיכדליות רבות.

על מלווי המחקר לערוך סקירה מקיפה של מגוון ההיבטים, זאת תוך עידוד הנבדקים לביטוי הנרטיבים האפשריים. על המלווים להעניק דוגמאות להיבטים נפוצים  בהינתן והנבדקים מתקשים צפי העתידי כלשהו באופן מילולי.

לצד ציפיית הנבדקים, המונח "מוטיבציית הנבדקים" מייצג את סך הרצונות והתקוות בדבר הרווחים האפשריים שבחוויה הפסיכדלית. מוטיבציות נפוצות, בעיקר אצל אוכלוסיות המתמודדות עם אתגריים נפשיים, כוללות את הרצון להורדה בחומרת התסמינים, "לגעת" בשורשי האתגרים הנפשיים או לשפר את טיב מערכות היחסים בחייהם. יש גם המחפשים אחר התפתחות אישית הכוללת את המוטיבציה לשיפור יכולות קוגניטיביות דוגמת הקשב, המיקוד, היצירתיות או הזיכרון, ויש אשר המעוניינים בהתפתחות דתית או העמקת הממד הרוחני בחייהם.

חשוב כי המלווים יקיימו שיח כנה, מעמיק ושאינו שיפוטי אודות תקוות הנבדקים השונות. חשוב לזכור כי אין מוטיבציות "טובות", "נכונות" או "בריאות" יותר מאחרות, ועל המלווים לכבד ולהכיל את עולם התקוות הפנימי של הנבדקים. יחד עם זאת, על המלווים להחזיק בעמדה של "צניעות אפיסטמולוגית", שכן לא ניתן לדעת את טיב או אופן החוויה הפסיכדלית מבעוד מועד. האיזון בין ההכלה והצניעות בכוחו לצמצם את הסבירות לאכזבה מצד אחד, ויעצים את תוקפו ומידת מקצועיותו של תהליך ההכוונה וההכנה מצד שני.

2.     פסיכואדיוקציה פסיכדלית

לאחר מיפוי הציפיות והמוטיבציות, על המלווים לספק מידע הכרחי אודות מספר מאפיינים של המחקר בחומרים פסיכדליים:

א. סוג החומר, מינון וממצאי מחקרים קודמים

חשוב כי הנבדקים יהיו מודעים לסוג החומרים אותם הם עתידים ליטול, משמעות המינון הספציפי ואודות ממצאי מחקרים קודמים. במידה והזמן מתיר זאת, אפשרי גם לקיים שיחה אודות מנגנוני הפעולה של החומר הנבדק, ולסקור מעט מהתאוריות המובילות בתחום.

ב. חוויות סובייקטיביות נפוצות

לאחר השיח אודות סוג החומר, משמעות המינון ומנגנוני הפעולה האפשריים, חשוב לחשוף את הנבדקים למספר חוויות סובייקטיביות נפוצות לסוג החומר והמינון הנתון. יש להתמקד הן בחוויות נפוצות חיוביות (הצפה של רגשות חיוביים, רגיעה, חזיונות בעלי ערך של קדושה ותחושה סנסורית נעימה), שליליות (חרדה, עצב, הצפתם של זיכרונות כואבים, קלסטרופוביה, פחד מאיבוד שליטה או מעיוותים בתפיסת העצמי) והן הניטרליות (אינפביליות, נואטיות, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב וחשיבה פרדוקסלית).

ג. סיכונים ותופעות לוואי:

על המלווים להציג לנבדקים את תופעות הלוואי הנפוצות בהקשר החומר ומינונו:

• תופעות לוואי קוגניטיביות:

  
  

  • דה-ריאליזציה, או התחושה שהסביבה "אינה אמיתית".

  • דה-פרסונליזציה, או תחושה "דמוית חלום" של התנתקות מהסביבה.

  • חשיבה שאינה קוהרנטית, בלבלול, שינויים בתפיסת הזמן והמרחב, וריצת מחשבות (thought racing).

  • שינויים בתפיסה החושית (ראיה, מישוש ושמיעה).

  • קשיים בריכוז.

  
  

• תופעות לוואי פיזיולוגיות:

  • אישונים מורחבים.

  • סְחַרחוֹרֶת

  • עייפות ותשישות

  • חולשת שרירים

  • תחושות גוף חריגות : דופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה.

  • בחילות

  • כאבי ראש

  • עוררות מינית

  • 
    

• תופעות לוואי רגשיות:

  • חרדה

  • עצב עמוק

  • אופוריה

  • כעס וזעם

  • כמיהה למגע

  • 
    

• הפרעת תפיסה מתמשכת (HPPD) – תסמונת נדירה במסגרתה ממשיך האדם לחוות עיוותים תפיסתיים, לפעמים כחודשים או שנים לאחר הפסקה מוחלטת של השימוש בחומר.

  
  

  חשוב לציין כי לכל נבדק יינתן בשלב זה עלון מפורט אודות מגוון החוויות הסובייקטיביות ותופעות הלוואי האפשריות.

3.     תרגול, הדרכה והיכרות הסטינג

חלק מהותי משלב ההכנה וההכוונה כולל תרגול והתכוננות לקראת אירועים אשר יכולים להעיב על החוויה הפסיכדלית:

א. תרגול אסטרטגיות לוויסות רגשי

החוויה תחת חומרים משני תודעה עלולה להיות אינטנסיבית ומבלבלת. עבור חלק מהנבדקים, ובמיוחד עבור אלו חסרי הניסיון הקודם, חוויה זו עשויה לעורר חרדה וצורך עז בשליטה. נהוג לכנות מקרים אלו כ"חוויות פסיכדליות מאתגרות", המתאפיינות לרוב בפחד או בהלה קיצוניים, תחושות גוף מטרידות וחשש מאיום מיידי. אתגרים אלו מתרחשים לעיתים גם כאשר הנבדקים מודעים לבטיחותם הפיזית ולאופי החולף של החוויה. רבים ינסו להתמודד עם אתגרים אלו על ידי ניסיונות להפעלת שליטה (הימנעות חווייתית) אשר בדרך כלל נכשלות בהשגת ההקלה המיועדת.

מחקרים רבים מצביעים כי נבדקים דיווחו על הקלה משמעותית כאשר הם "נכנעו" או "שחררו" מהצורך להשיג שליטה (letting go), דבר אשר הוביל לתפיסת החוויה הכוללת כחיובית ומשמעותית. מלווים ונבדקים רבים מציינים כי תרגול וביצוע בפועל של אסטרטגיות לוויסות רגשי תורמים משמעותית להגברת הסיכוי לצלוח את רגעי החוויה המאתגרים. לכן, על המלווים והנבדקים להקדיש זמן לבחירה ותרגול של אסטרטגיות הרגעה.

חלק מהנבדקים מצוידים מבעוד מועד באסטרטגיות לוויסות רגשי זאת כחלק אינטגרלי משגרת חייהם. בין האסטרטגיות נפוצות נציין את אלו המבוססות "מיינדפולנס", דמיון מודרך ותרגול נשימתי. במקרה וברשות הנבדקים אסטרטגיה קיימת, על המלווים והנבדקים לקיים שיח אודות האופן בו האחרונים ירגישו בנוח להוציאן לפועל במהלך החוויה הפסיכדלית, ואודות האופן בו המלווים יתמכו בפעולה זו. במקרה וחלק מהנבדקים אינם מתורגלים באסטרטגיות וויסות רגשי, על המלווים להציע מספר אסטרטגיות נפוצות, לתרגלם יחדיו, ולהעניק לראשונים את הרשות לבחור את האסטרטגיה המתאימה להם ביותר.

חשוב לציין כי לכל נבדק יינתן בשלב זה עלון מפורט אודות אסטרטגיות לוויסות רגשי נפוצות.

ב. תמיכה על ידי מגע - שיח ותיאום ציפיות

הספרות המקצועית חלוקה בדבר נוכחותה של התמיכה במגע קל בעת החוויה הפסיכדלית. עבור חלק מהנבדקים, מגע מסוג כלשהו הינו בגדר של חדירה למרחב האישי, חדירה שעלולה להוביל לחציית סף החרדה ולהסטה מתהליך ההתבוננות הפנימית. עבור נבדקים אחרים, מגע קל, הכולל למשל החזקת יד, יכול להעניק תמיכה משמעותית, לשמש ככלי לשיכוך חרדה ולתמיכה בהתבוננות הפנימית.

קו מנחה אודות השימוש במגע הוא ביסוס "חוזה טיפולי" הכולל שיח מעמיק במסגרתו שוקלים המלווים והנבדקים את הרלוונטיות, הרצון והלבטים הקיימים שבשימוש במגע. על המלווים לוודא כי הנבדקים אינם פועלים משיקולים של חוסר נעימות, או מתוך נכונות להסכים עם סמכות גם כאשר אינם משוכנעים כי הדבר ייטיב עימם. לכן, ובנוסף לשיח מעמיק בשלב ההכנה, קיימת החובה על המלווים לשאול בברור את הנבדקים האם ברצונם להיעזר במגע קל לפני ובמהלך החוויה הפסיכדלית עצמה.

ג. ביקור והיכרות עם סטניג יום הדוסינג

חלק בלתי נפרד משלב ההכנה וההכוונה כולל היכרות עם הסביבה המחקרית. על המלווים להציג בפני הנבדקים את החדר בו תיערך החוויה הפסיכדלית, המיטה עליה ישכבו, התנסות בשימוש בכיסוי העיניים ואוזניות והיכרות עם המלווים המשניים. כמו כן, יינתן הסבר אודות אופן השימוש בשירותים, אכילה ושתייה, היעזרות בכתיבה או באביזרי היצירה המונחים בחדר ומקרים ותגובות נוספים.

בכתבה הבאה בסדרה נלמד על "הדוסינג סשן" (Dosing session) השלב בו נוטלים את החומר הפסיכדלי.

אזהרה!

השימוש בחומרים פסיכדליים אינו חוקי כיום בישראל. האתר אינו תומך או מעודד שימוש בחומרים אסורים במסגרות לא מוסדרות ולא חוקיות. לשימוש שאינו במסגרת מחקרית וחוקית עלולות להיות השלכות חמורות ואף טראומטיות.

המידע המופיע באתר זה הינו למטרות מידע כללי בלבד, ותכניו אינם מיועדים להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי.

האתר מתייחס באופן שווה לבני שני המינים והשימוש בלשון זכר ו/או נקבה הוא מטעמי נוחות בלבד.

מקורות

Ching, T., Grazioplene, R., Pittenger, C., & Kelmendi, B. (2023). Yale program for psychedelic science (YPPS) manual for psilocybin combined with non-directive support in the treatment of OCD.‏

Cosimano, M. P. (2021). The role of the guide in psychedelic-assisted treatment. Handbook of medical hallucinogens, 377-394.‏