החוויה המיסטית-פסיכדלית לסוגיה: חלק ראשון

"וויליאם ג'יימס - מחבר הספר "החוויה הדתית לסוגיה

Mystical experiences are those peculiar states of consciousness" in which the individual discovers himself to be one continuous process with God, with the Universe, with the Ground of Being, or whatever name he may use by cultural conditioning or personal preference for the ultimate and eternal reality"

Watts, 1970

השנה היא 1901. אוניברסיטת אדינבורו אשר בסקוטלנד. אדם מבוגר בעל זקן לבן ומרשים נכנס לאולם המרכזי במטרה לנתח לפרטים את החוויה הדתית-מיסטית, בדיוק כמו זו שתוארה כאן לפניכם. האיש הוא וויליאם ג'יימס, פסיכולוג, רופא, פילוסוף והיסטוריון אמריקאי. ג'יימס בחן את השאלה "מה מאפיין חוויות דתיות ישירות ומיידיות", אלו שאינן קשורות לממסד דתי כזה או אחר. מה שהצית את דמיונו של ג'יימס ואת סקרנותו הייתה החוויה הסובייקטיבית של האדם אותה בחר לכנות "דת אישית". מסקנתו הייחודית של ג'יימס הייתה שלמעשה מדובר בחוויה רוחנית, בלתי מתווכת, שלה מכנים משותפים לאינדיבידואלים משלל דתות ותרבויות. עשרים ההרצאות גובשו יחד לאחד הספרים המכוננים בתחום הפסיכולוגיה של הדת. לספר זה קרא "החוויה הדתית לסוגיה: מחקר בטבע האדם – The Varieties of Religious Experience: A Study in Human Nature"

הדגשתו של ג'יימס אודות "טבע האדם" אינה מקרית. ג'יימס נחשב בעיניי רבים לאבי "הפסיכולוגיה הפונקציונלית". אסכולה הרואה את נפש האדם ואת התנהגותו כפועל יוצא של מאמץ ההסתגלות לסביבה ובתוכן החשיב גם את השפעתן של חוויות דתיות ומיסטיות. כלומר, ג'יימס הניח שלחוויות דתיות מיסטיות תוקף הישרדותי, אשר בכוחן לשרת את האדם החווה (עוד נחזור וניפגש עם החוויה המיסטית בהקשרה הסתגלותי בהמשך הכתבה). מה שחשוב שנבין עכשיו הוא שממחקרו, אשר כלל ניתוח מעמיק של ספרי זכרונות, יומנים, איגרות ווידויים של אינדיבידואלים בזמנים שונים ועל פני יבשות שונות, עולה כי לחוויה המיסטית ארבעה מאפיינים עיקריים:

1. החוויה הדתית מיסטית בלתי ניתנת לתיאור במילים ויש לחוות אותה בגוף ראשון על מנת להבינה (Ineffability)

2. החוויה הדתית מיסטית נתפסת כמקור ידע אמין, מקור שניתן להישען עליו וללמוד דרכו אודות אמיתות טרנסצנדנטיות (Noetic Quality)

3. החוויה הדתית מיסטית תחומה בזמן. יש לה התחלה ויש לה סוף (בניגוד לחוויות בהן האדם "נתקע", מצב שיתכן ומתאים יותר לתיאור כאחת מהפרעות הנפשיות מהקשת הפסיכוטית).

4. האדם תחת החוויה הדתית מיסטית הינו פסיבי, ואין ביכולתו לשלוט על הכניסה או היציאה ממנה.

חשוב לציין שמחקרו של ג'יימס לא כלל חוויות מיסטיות שהתרחשו כתוצאה מנטילת חומרים מרחיבי תודעה (למעט גז צחוק). יחד עם זאת, הדמיון שבין החוויה המיסטית לפי ג'יימס לבין זו המתקבלת כתוצאה מנטילה של חומרים פסיכדליים לא התיר לחוקרי חומרים אלו את האפשרות שלא לקשור בין השתיים.

חומרים מרחיבי תודעה ושערי הרוחניות

כנראה שעוד משחר ההיסטוריה, חומרים משני תודעה שימשו שחקו תפקיד מרכזי בטקסים דתיים. בספרו "The Immortality Key: The Secret History of the Religion with No Name",  חקר הסופר בריאן מוררסקו  (Brian Muraresku)  את הנעשה בעיר אלאוסיס (Eleusis), אחד המרכזים הרוחניים המסתוריים ביותר של יוון העתיקה. לפי מוררסקו וחוקרים נוספים, העולים לרגל לעיר זו, וביניהם בני האליטה היוונית והרומית כאפלטון וקיקרו, נהגו לשתות משקה בעל מרכיבים פסיכואקטיביים למטרות גאולה וטרנספורמציה אישית. אחד מהם, המשורר פינדארוס,  מציין כי המתנסה במשקה זה, "רק הוא מבין את סופם של חיי אנוש ואת תחילתם של חיים חדשים שניתנים על ידי אלוהים". 

עדויות נוספות מחקר מסורות שבטיות על פני הגלובוס חושפות את השימוש בחומרים משני תודעה כדרך להגיע לחיבור מיסטי עם הדבר "שמעבר". למשל,  שבט הביוויטי  (Bwiti) במערב-מרכז אפריקה שהשתמש לשם מטרה זו בשיח האיבוגה, בני שבט הנבג'יו (Navajo) הצפון אמריקאים ושימושם בקקטוס פיוטה, או בבני שבט השיפיבו- קוניבו (Shipibo Conibo) ושימושם באיוואסקה במעמקי יערות האמזונס.

החוויה המיסטית-פסיכדלית

ככל שהתקדם המחקר אחר המאפיינים של החוויה המיסטית התבהר כי ארבעת המאפיינים של ג'יימס מצמצמים משמעותית את סל החוויות. מאז הרצאותיו חלפו יותר מ-120 שנה, והיום, עם חדירתן והתבססותן של תרבויות ומסורות שונות אל המערב, אפיון החוויה המיסטית הורחב משמעותית. כאן נכנס לתמונה הפילוסוף וולטר סטייס  (Walter Stace). סטייס הבחין במגוון רחב של מאפיינים העומדים כיום במרכז המחקר הפסיכדלי. לדבריו, קיימים שני סוגים של חוויות מיסטיות. 

1. חוויה אקסטרוברטית (חיצונית): אחדות חיצונית. מצב תודעתי בו אין הפרדה בין ה"אני" לבין אובייקטים אחרים במציאות. כל הקיים הוא חלק מאותו שלם ("Oneness") . רבים מהמדווחים על חוויה מיסטית מסוג זה מתארים אותה כמיזוג עם האלוהים, "השלם הגדול", או "האחד שמעבר". בנוסף, מתרחשת ההפנמה כי קיימת תודעה בכל. לכל חי, צומח או דומם יש תודעה ונשמה משלו. 

2. חוויה אינטרוברטית (פנימית): אחדות פנימית.  כניסה למצב של הכרה טהורה שבשורשי התודעה האנושית. מפגש עם תודעה נקייה מתוכן, מאובייקטים, או מכל סוג אחר של אלמנטים נוספים. בכך מתרחשת גם ההתעלות מעבר לתפיסת זמן ומרחב (Nonspatial, nontemporal), זאת מכיוון שבהינתן תודעה נקייה מתכנים חיצוניים, נעדרים ממנה גם ממד הזמן והמרחב.

לשני סוגים אלה מתווספים חמישה מאפיינים כלליים, כאשר חלקם נשענים ומבוססים על עבודתו של וויליאם ג'יימס:

1. תחושת ידיעה עמוקה (Noetic Quality) – העמדה לפיה מה שנחווה בעת החוויה המיסטית היא אמת עמוקה, כללית ולא אישית סובייקטיבית, הרלוונטית ליסודות הקיום.

2. הצפה רגשית עילאית.

3. קדושה (Sacredness) – התחושה כי נוצר מפגש עם מציאות נשגבה וטהורה. חוויה דתית ורוחנית של מפגש עם יסודות הקיום.  

4. פרדוקסליות – מפגש עם אלמנטים החוצים את רף ההיגיון והרציונליות. למשל, תפיסת ממדים מרובים, הימצאות בכמה מקומות בו זמנית, תחושה שאנו שייכים לשני המינים או יותר, וכו'.

5. אשר אינה ניתנת לביטוי במילים (Ineffability) - החוויה בלתי נגישה לתרגום מילולי או ייצוג סמנטי אשר יתאים בממדיו ובעוצמתו לחוויה הישירה. 

כפי שציינו, מערך המאפיינים של סטייס זכה לפופולריות רבה בעולם המחקר, ואף נוצרו מספר כלי הערכה הנשענים על מאפיינים אלו. רבים מהחוקרים הבחינו שעבור רווחה נפשית, לא כל המאפיינים שווים בחשיבותם. נשאלת אם כך השאלה, אילו מהמאפיינים הכרחיים לגיבושו של שינוי נפשי עמוק ויציב? המחקר הפסיכדלי אינו מעניק תשובה נחרצת, אך נערמות העדויות למרכזיותו של מאפיין בולט במיוחד. בחלקה השני של כתבה זו נרד לשורשיו.

אזהרה!

השימוש בחומרים פסיכדליים אינו חוקי כיום בישראל. האתר אינו תומך או מעודד שימוש בחומרים אסורים במסגרות לא מוסדרות ולא חוקיות. לשימוש שאינו במסגרת מחקרית וחוקית עלולות להיות השלכות חמורות ואף טראומטיות.

המידע המופיע באתר זה הינו למטרות מידע כללי בלבד, ותכניו אינם מיועדים להוות תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי.

האתר מתייחס באופן שווה לבני שני המינים והשימוש בלשון זכר ו/או נקבה הוא מטעמי נוחות בלבד.

מקורות

James, W. (1988). William James: Writings 1902-1910 (LOA# 38): The Varieties of Religious Experience/Pragmatism/A Pluralistic Universe/The Meaning of Truth/Some Problems of Philosophy/Essays (Vol. 2). Library of America.

‏

Overall, C. (1982). Mysticism, phenomenalism, and WT Stace. Transactions of the Charles S. Peirce Society, 18(2), 177-190.

‏

Muraresku, B. C. (2020). The immortality key: The secret history of the religion with no name. St. Martin's Press.‏